מה אעשה כשתסתלק מיס קורונה

הדבר הראשון יהיה לחנוק את הילדים הרווקים שגרים אתנו בחיבוקים ונשיקות

ללטף להם את היד ולי את הנשמה.

ואז יגיע תורם של הנשואים ושל הנכדים.

ובלי נדר, לא אקטר אף פעם על צפיפות.

שיבואו כולם יחד. נצטופף. נוסיף לסירים.

לצלילי המוזיקה של הילדים הרבים הנמצאים יחד- אתענג כמוצאת שלל רב.

ואשחק אתם בטרמפולינה, ומשחקי קופסא, ונציג הצגות עם תחפושות,

ומשחק עם אלופי השחמט -נועם יאיר ואורי יעקב. וארקוד עם הנכדות.

נעשה שבת מיוחדת בבית לשכבת הנכדים הגדולים והנכדות הגדולות כמו בשנה שעברה.

אקפיד להיות סבתא 'אסלית' ולבקר משפחה או שתיים כל שובע- אסמן בלו"ז.- תור תור.

וגם את הרווקים במקומות שלהם- טוב, הם תיכף גם מקימים בתים-

מי יודע -אולי כבר בתקופת הקורונה.

חתונות קורונה מאד מתאמות לי…

לא אקטר על פקקים בכבישים.

עם ישראל חופשי לטייל בארץ המדהימה שהיא שלו. ורק שלו.

והעיקר- אצטייד בתובנות העמוקות שהעניקה לי מיס קורונה.

קשיבות, נחת, להרגיש, להינות מהדרך, להאיט את הקצב.

לא לשאול באופן אובססיבי- רגע, מה עשיתי היום?

עשית? היית! פשוט להיות…