שחור ולבן זה לא הצבע שלי

כמה זה נכון. אבל לפעמים צריך ללמוד מהזברה. פסי השחור והלבן לא מתערבבים. הם חיים בשלום זה לצד זה.

ריח פלגנות באוויר. הוא שחור כעורב ואני צחור כיונה. הטווס פורשת כנפיים צבעוניים, חזה נפוח, ומבט של שביעות רצון עצמית על פניה. ורק הזברה נעמדת בצד, פסי לבן שחור משתרבבים בהרמוניה מופלאה. מצקצקת בלשונה.

שחור ולבן זה לא הצבע שלי. ולא שלכם. אנחנו שואפים למציאות אוטופית. מבקשים לדייק את החלומות שלנו עד דק. ואין דריסת רגל למי שעובר את הקווים המשורטטים במלאכת מחשבת.

אבל לפעמים ריבונו של עולם חושב אחרת. יש לנו חיבוטי בטן מהבלוק הטכני. הוא ממש לא מלכתחילה.  אבל רוב מניין ובניין של גדולי תלמידי החכמים בציונות דתית עומדים מאחורי רשימת ימינה. והגיעה השעה לחיות אמונת חכמים, ולא רק לדבר עליה.

לאחר פרישת נעם, ועם הסיכון שעוצמה לא תעבור את אחוז החסימה, נשארה רק מפלגת ימינה

המייצגת את הציבור הדתי לאומי והחרדל"י. אין מי שידאג למפעלים האדירים של הציונות הדתית. למוסדות, לאולפנות ולישיבות הלאומיות, למכללות ולתנועות הנוער , לגרעינים התורניים,  ולשאר המפעלים של הציונות הדתית., יותר  ממפלגת "ימינה".. כדי שנהיה חזקים וכדי שערכינו יבואו לידי ביטוי, צריך לפעול באופן מעשי כדי שהמפלגה תהיה גדולה ותוכל להשפיע, ברגעים גורליים אלו.

התורה הגואלת של הרב זצ"ל היא ערך אדיר שלא ניתן לוותר עליו בהצבעה לאחת מן המפלגות החרדיות. הנציגים שלנו בצלאל והרב רפי לא פחות נאמנים בענייני קודש מהם.

אמנם לא כל הנציגים מייצגים בצורה זהה את הנאמנות המוחלטת לכל הערכים שלנו אך בלי ספק בצלאל והרב רפי הם נציגים נאמנים מאוד. לא יעלה על הדעת לוותר עליהם בגלל קושי עם אנשים טובים אחרים. הם בלעו לא מעט צפרדעים כדי למצוא את הנוסחה המיטבית במציאות מורכבת.

בצלאל ידוע בכישוריו הברוכים ובמסירותו הגדולה לתורה, לעם ולארץ, והרב רפי הוא איש חינוך וחזון, וכך שאר חברי המפלגה. על עידית סילמן ואורית סטרוק אסור לוותר.

ימינה צריכה את התמיכה הגורפת של כולנו, וכמובן גם הרבה סייעתא דשמייא ודיוק בתפילות.

נלמד להיות קצת זברות. קצת שחור וקצת לבן. בלי להתערבב. כל אחד מבין מהו צבעו ומהו מקומו. אבל חיים יחד בהרמוניה לשם קידום מטרות גבוהות ונעלות.

בבוקר- נקיים את מצוות היום בחדווה ובביטחון בריבונו של עולם שיברכנו לשלום.