סיפורים אישיים
סיפורים חמים
שטיח של ילדים בסוכה. בחג הסוכות אנחנו עוברים מדירת הקבע לדירת עראי. שטיח של ילדים ונכדים נמשך לאורך הסוכה הגדולה כשבעלי
הבובה חביבה – להחליף אהבה ראשונה באהבה שניה
לאחרונה החלטנו להוציא מידי ראש חודש עיתון בדוא"ל של כל נכדינו.. העורכת המדופלמת, בת התשע, בקשה שאשלח סיפור ילדות. אז
כשסבתא תהיה גדולה
להשקיט את הטורבו ולהקשיב. "אולי תוכלו לעזור לי? אני מחפשת מה לעשות כשאהיה גדולה", כך התחילה שיחת הפרלמנט סביב שולחן עגול
דוקטור בחצאית
השראה לרופאות הצעירות. שאי עינייך וראי – כולן התאספו ובאו לך. בחדר מפטפטות ומבעבעות כשלושים נשים צעירות עם שלל כיסויי ראש.
רמלה של פעם
רמלה שלי – העיר שהיא הייתה פעם רמלה שלי היא הכול. היא העיר הגדולה עבור האברכית מהשכונה הקטנה בישיבת שעלבים.
חלומו של סבא
טלוויזיה ליד פוניבז'. סבא שלי היה יהודי מאוד מעניין. מצד אחד הוא היה חרדי קיצוני שהקפיד על קלה כחמורה, ומצד שני
צעד קדימה, צעד אחורה
מהפכה נולדה. באילת לא הייתי, אבל בשארם א־שייח' כן. זה היה בטיול השנתי של תיכון צייטלין, ואני זוכרת איך שרנו בשני
40 מספר קסם
40 זה מספר קסם ארבעים שבועות של הריון. מי לא מכיר את גלגל ההריון שסופר שבועות עד לארוע המיוחל? ארבעים
מקובלים על כולם
נשים קטנות־גדולות. את בת המצווה שלי חגגתי בארץ נכר, בבית הוריי שבעיר ניו־יורק. היו שם אנשים רבים מהקהילה שבאו והלכו, איחלו