הלשונות האחרונות של הגאולה

בפרשת אמור מוזכרים הפסוקים האלמוותיים הכוללים את לשונות הגאולה של עם ישראל: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים, והֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'". האמת היא שקצת 'זייפתי', מפני שחז"ל מדברים על ארבע לשונות של גאולה ולא על חמישה, והם – ההוצאה מהסבל, ההצלה מהשיעבוד, הגאולה מהשבי, ולקיחת עם ישראל [מלשון 'ליקוחים'- קידושין] להיות עמו של ריבונו של עולם. וכך, על סמך ארבע הלשונות האלו תיקנו חז"ל את ארבעת הכוסות של ליל הסדר. ובכל אופן, נשענתי על אילנו גבוהים. כבר קדמונים הוסיפו את לשון הגאולה החמישית – "והבאתי אתכם אל הארץ" וכו' וצירפו אותה אל השאר.

בימינו אין ספק שלשונות הגאולה הכי רלוונטיים הם הלשונות הרביעית והחמישית. רוב עם ישראל לא נמצא בסבל, בשיעבוד ובשבי, אבל חלקו הגדול עדיין רחוק מאלוקי ישראל ומעם ישראל. כמה שמחתי לפני כמה שנים כשהממשלה החליטה להכיר בשליחי חב"ד בעולם אזרחי מדינת ישראל כמשרתי שירות לאומי שמקביל לשירות צבאי, שהרי הם לוקחים על עצמם משימה אדירה – לקרב את בני ישראל הרחוקים פיסית ורוחנית ולקרב אותם אל התורה והעם והארץ. שליחה כמו חני ליפשיץ מפיצה כל כך אור בעולם ויש עוד המון כמותה. אבל לא צריך להיות שליח של חב"ד כדי להרגיש מחויבות. אפשר לעשות זאת על ידי הארת פנים וחיוך, דוגמא אישית וקירוב רחוקים, הארת זרקורים ברשתות ושאר המדיה הדיגיטלית סביב נושא המשפחה היהודית, השבת ושאר מצוות, באור נעים – הדלת פתוחה לכל אחד בכל מקום, לא חייבים להרחיק לקטמנדו, ולא לגרעין תורני. צריך רק את המודעות לעניין ולב יהודי חם ואכפתי.

הפסוק אומר 'תנו עוז לאלוקים', כביכול אנחנו צריכים לתת כוח לקב"ה לעשות את מה שהוא הבטיח שייעשה. ואנחנו מצוותים אליו – לתקן עולם במלכות שדי.

פורסם בגילוי דעת