החוק במדינת ישראל קובע כי "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי". השאלה היא איך זה מתבטא בפועל. האם מדובר בכל
החג מתקרב, חג כל כך משפחתי. ויש לא מעט מתוכנו, שמרגישים בתוך היחד כל כך לבד. לפני כמה שנים, מינתה
"דוקטור, תרשמי". בימים הטובים של פעם יכולנו כרופאים להתנהל על פי אינסטינקטים קליניים בריאים, ולא היינו כפופים כל כך לפרוטוקולים נוקשים.
כשבית המקדש היה קיים אפשר היה, ואף צריך היה, להקריב קרבן תודה לה' בזמן המתאים. קרבן תודה הוא אחד מסוגי
משרד הדתות: מס עילויים. קוראים יקרים, מחילה. אני בדרך כלל נמנעת מכתיבה על אקטואליה. אבל הגזרות החדשות של הממלכה מחייבות התייחסות
טוויסט בתסריט. אגלה לכם סוד כמוס, לא לפרסום. לפעמים אני מתחפשת. אני מוזמנת להעביר שיחה לסטודנטיות או לתלמידות אולפנה או מדרשה
קוקוריקו קדוש. הרב חנן פורת היה מספר שכתושב כפר עציון הוא נהנה מהפריווילגיה לברך ברכת "הנותן לשכווי בינה" בהידור. בשעת בוקר
הסמל המסחרי של רוטשילד. פורים קטן כבר חלף, ודורשים בנושאי תחפושות שלושים יום קודם החג, כך שההזמנות מהנכדים בעיצומן. "סבתא, אני
יש מעשים גדולים שבהם אנחנו מכפרים על מעשינו הרעים , ויש גם מעשים לכאורה קטנים. התורה מצווה על 'מס שנתי'
דור שביעי לחתולים. כמה אני מקנאה בהן – במשפחות שזכו לגור בביתן ובדירתן שנים רבות, לעיתים במשך כל חייהן, ולפעמים אפילו
כלי נגישות