כל הפוסטים באנורקסיה

admin 04/02/2014 אין תגובות

היא נכנסת לחדרי, שדופה, רזה, חיוורת, שערותיה דלילות, צבועות, עור פניה יבש, עיניה שבצבע שקד שקועות שקועות, ומבט נוגה ומפוחד

עונת הסתיו, בו שלכת צבעונית מעטרת את שבילי הדרך, ונשירת הישן תתחלף בחדש. היא התקופה בה קוראים אנו את מגילת

דברים ש(לא) מספיקים בנסיעה בחלק ניכר מהשבוע אני נוסעת לעבודה במונית- החלטתי שלאחר שלושים שנה של נסיעה בטרמפים ואוטובוסים, ואחר

הקורונה הלבישה אותנו בתחפושת של כירורגים עם מסכות של חדר ניתוח. קשה להלבין שיניים לחבר, ואפילו החיוך נחבא אל הכלים.

התורה מספקת לנו הזדמנויות לשמוח – ״והיית אך שמח״ – ומסתבר שזה גם בריא. אחרי המעשים נמשכים הלבבות. על ידי