admin
מהי שבת בשבילך?
"שבת בשבילי היא הקצפת של השבוע, מקור האור שמאיר על כל העשייה בימי החול. שבת היא מקום של נחת, מנוחה, יישוב הדעת, היא החיבור האמיתי לפנימיות שלנו, לנשמה, לתורה. שבת מבחינתי היא עונג צרוף, ואני מחכה לה כל השבוע".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"אני כמעט ולא מתכוננת לשבת במישור הקולינרי, אבל כן עושה זאת בשני מישורים אחרים. במישור הרוחני, אני משתדלת לעבור על הפרשה עם רש"י, כדי שאהיה בעניינים בשולחן שבת, וגם כדי שאוכל להתרכז טוב יותר בקריאת התורה בבית הכנסת. אני מסתכלת קצת על ההפטרה ומנסה להבין את הקשר שלה לפרשה. זכיתי ובעלי הוא תלמיד חכם, אז יש דברים שאנחנו יכולים ללמוד יחד, ואני גם מבקשת מהילדים, שאם יש להם דבר תורה לומר – שיעבירו לי. יש שני שיעורי תורה בשבת שאני שותפה בהם, וגם אליהם עליי להתכונן".
"צד נוסף של הכנה הוא הצד האימהי של מי שמגיע לשבת. יש לי שמונה ילדים נשואים, ועוד חמישה צעירים יותר, שנמצאים במשך השבוע בישיבות ובמוסדות לימוד שונים. לקראת שבת, יש סימן שאלה, שנמשך עד יום שישי בבוקר לגבי מי שהולך להגיע. לפעמים אנחנו חושבים שנהיה עם שלושה ילדים בבית, ופתאום ביום שישי שני זוגות מודיעים שהם מגיעים, ומחמישה אנשים אנחנו הופכים לשלושים. הספונטניות הזו מתאפשרת בזכות הבנות שבבית, שמארגנות כמעט את כל השבת".
"אני ממעטת לבשל, התפקיד שלי הוא בהכנת כמות גדולה של חלות, וגם את זה אני עושה בעיקר בשביל התפילות שמסביב. בעלי עוזר עם המרק, והילדים שבבית מכינים את כל השאר. הם אוהבים מאד לפנק את האחים הגדולים שלהם, לפנות להם את החדרים ולארגן עבורם את כל מה שצריך. הבנות ממש מבקשות לעשות זאת, ומידי פעם, כשאני שואלת אותן שוב אם זה באמת נוח להן לתת את החדרים ולהשקיע כל כך, התשובה היא תמיד חיובית. באופן כללי, האוכל אצלנו הוא לא המרכז, מתוך שאיפה לשמר את הכוחות לדברים החשובים באמת. בעלי הגיע ממשפחה גדולה מאד, וגם אצלם האוכל לא היה הכי חשוב, אלא האווירה".
"הילדים קונים במכולת את מה שהם רוצים לשבת, מכיוון שאם יש להם אחריות, אז ישנה גם הסמכות להחליט מה לקנות ומה לא. יש לי בת שאוהבת מאד לקנות את הכלים החד פעמיים לשבת, היא משקיעה בצבעים ובמפיות, ועורכת את השולחן בצורה מאד יצירתית. כמובן שלא תמיד זה היה כך, וכשהייתי צעירה הייתי מגיעה אחרי משמרות לילה, בהריון או בהנקה, בקושי נושמת, ומבשלת את הכל. השתדלתי להכין דברים שהולכים מהר – אוכל בשקיות קוקי, עוגות פשוטות, והייתי מאד מאורגנת, כך שתוך שעתיים הכל היה מוכן".
תארי את התפריט השבתי שלכם:
"נתחיל בזה שתמיד יש חלות ביתיות, ולכל ארוחה הבנות מכינות סלטים חיים מושקעים ויפים. בליל שבת אנחנו מקפידים שיהיה דג, וזה בדרך כלל משהו פשוט להכנה – סלומון או קציצות גפילטע פיש חצי מוכנות. יש מרק ענקי, עם שקדי מרק או קניידלך. ואחר כך יש עוף בתנור עם אורז ותפוחי אדמה או ירקות מוקפצים, ולפעמים גם שניצלים, כשמגיע מהישיבה הבן שאוהב לטגן אותם. למנה אחרונה אנחנו מביאים גלידה או פירות.
"בשבת בבוקר בעלי מתפלל וותיקין ואחר כך עושה קידוש על פת. אני משתדלת להתפלל יחד איתו ולהצטרף אליו, ושאר הילדים עושים קידוש אחר כך. בסעודה יש סלטים חיים, מרק שישב על הפלטה ונהיה חום יותר, חמין, ותפוחי אדמה או אורז. מנה אחרונה היא כמו בערב שבת. לסעודה שלישית אנחנו אוכלים סלטים חיים, ולפעמים גם משהו נוסף, כמו בורקס או פשטידה, וגבינות בקיץ".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"השולחן הוא בדרך כלל מלא, אנחנו כמעט אף פעם לא נשארים עם מעט ילדים. יש לידינו גם הוסטל של תשושי נפש, ותמיד אנחנו מזמינים אחד מהם. יש בשולחן הרבה דברי תורה, בעלי מכין חידונים ושאלות על פרשת השבוע, ויש גם הרבה ויכוחים בקולי קולות על דעות שונות. בשבתות חורף אחרי הארוחה אנחנו קוראים יחד את פרשת השבוע, כשכל אחד קורא חלק מהפרשה וכולם מקשיבים, ובקיץ אנחנו קוראים יחד בסעודה שלישית".
"ברמה הטכנית, אנחנו משתמשים הרבה בכלים חד פעמיים. זה התחיל מכך שבצעירותי הייתי עושה הרבה משמרות בבית החולים בשבת, ובני המשפחה היו חייבים להתארגן. היום הם גם מארגנים את הכל, ואפילו שלפעמים יש הרבה מאד עבודה, הם שמחים לעשות זאת. גם הבנות הנשואות שבאות, עוזרות יחד עם כולם. אני עובדת קשה מאד במהלך השבוע, וזקוקה למנוחה בשבת".
מהו החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"התפילה. עולם הבא עבורי. אני בוכה הרבה, בכי של התרגשות, גם מהתפילה וגם מכל הניגונים והזמירות. אני מרשה לעצמי לאסוף את כל המאוויים, ולשפוך את ליבי בתפילה, ויש לי הזכות להשתתף בכל תפילות השבת, שאני נהנית מהן מאד. שבת הוא יום שבו אני לומדת הרבה, מתפללת הרבה, ונחה הרבה, בעיקר מנוחת הנפש. אני הולכת לשיעור שחרית ולעוד אחד אחרי הסעודה. בעלי גם מעביר שיעור, שאני שומעת מעבר למחיצה, ויש עוד שיעור שאני הולכת אליו אחרי מנחה. כך בשבת אני אפופת תורה, וזה מאד משמח אותי".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"לנכדים יש ממתק ומתנות של שבת. אני קונה בחנות השקל הרבה מתנות, שמה אותן בסלסלה ענקית והם בוחרים בכל פעם, ונהנים להחליף אחר כך שוב ושוב. לגבי הגדולים – אני מקווה שהם כבר אוהבים אותה".
שבת בלתי נשכחת:
"במשך שנים היינו נוסעים לשבתות ביישוב נצרים שבגוש קטיף, שם עבדתי כרופאה בהתנדבות. לפעמים הייתי עובדת בימי שישי, ובכל זאת – היינו אורזים את כל המזוודות ונוסעים, מכיוון שראינו חשיבות גדולה בתמיכה באנשים שגרו שם. ערב שבת אחד היה גשם זלעפות, ואמרתי לבעלי שאין לי כוח לסחוב את כל המזוודות בגשם הזה. בעלי אמר שהוא מוכן לסחוב את הכל, ונסענו יחד עם שישה ילדים. בשלב מסוים היינו בדרך לא סלולה ונכנסנו לתוך שלולית גדולה. הרכב שלנו נתקע בשלולית, היא החלה להתמלא במהירות במים, והתחלנו לטבוע. חלונות הרכב ננעלו באופן אוטומטי, לא היה לנו איך לצאת, וכנראה שלא היתה קליטה, כי לא הצלחנו להתקשר להזעיק עזרה. התחלנו להתפלל, והגענו למצב שהילדים התיישבו על המזוודות, מכיוון שהרכב התמלא במים. בשלב זה הגיעו פתאום חיילים והתחילו לחלץ אותנו. הגענו לנצרים בלי כלום, אפילו בלי נעליים, אבל עם הרבה הודיה לה' בלב. אמרתי לבעלי אז שרוח הקודש נכנסה בו, כי באותה שבת באמת לא היינו צריכים לסחוב שום מזוודות".
מתכון שבתי אהוב:
"המתכון הוא בעיקר לנסות לדבר עם כל ילד ולהגיע ללב שלו. לשמוע מה היה במשך השבוע, ולתת כוחות לשבוע הקרוב. חשוב לי להתפלל על כולם, ולהתבונן התבוננות עמוקה במה שעובר עליי. כשהייתי צעירה, האוכל תפס אצלי יותר מקום, אבל ככל שגדלים מבינים שאלו הפרטים הקטנים, ולא העיקר".