התחשבות הלכתית ברגשותיה של האישה

הדיון בעניין אמצעי מניעה מתנהל לעיתים על הספסל בפינת המשחקים בין השכנות הצופות בילדים, או תוך כדי הליכה יומית של זוג חברות.

בעיני, הדיון בנושא חשוב כל כך – שהצניעות יפה לו, טוב שיתקיים בפורום מצומצם של בני הזוג עם הרופא המטפל ועם הרב, תוך כדי בירור רפואי והלכתי מתאימים.

שאלה מספר 1: 'האם'

בבואנו לדון בשאלת תכנון המשפחה, השאלה הראשונה העומדת על הפרק, היא האם קיים צורך אמיתי כעת, לדחות את ההריון הבא.

שאלה מספר 2: ׳לכמה זמן׳

אם התשובה הראשונה היא חיובית, נחפש את האמצעים המתאימים, לכל זוג באופן אישי. הרי לכל אחת מהשאלות האלו קיימים היבטים רפואיים / הלכתיים / רגשיים וזוגיים, לכן אין אפשרות להשיב עליהן כלאחר יד, ובאופן כולל.

קיימות 'סיבות-על' להארכת הזמן עד ההריון הבא, כגון בעיות בריאות של האשה (ספק סכנה לחייה או לאיבר מסוים בגופה, או תשישות גופנית מיוחדת), בעיה רחמית (כגון לאחר צלקת ניתוחית), או אף בעיה נפשית. קיימות גם סיבות בדירוג 'נמוך' יותר, כמו חישובים של נוחות, פרנסה וכדומה.

מטֵבַע בריאתה

בדרך כלל המציאות היא שהאשה כבר מחכה לתינוק הבא גם אם בעלה מהסס – זאת למרות שההריון, הלידה, ההנקה ועול הבית, רובצים על כתפיה. זו אחת הסיבות שהאשה לא נצטוותה על מצוות ׳פריה ורביה׳ – מפני שהיא לא זקוקה לציווי כזה, הרצון לילד נוסף הוא טבע נשי, מולד ומובנה באישיותה.

חשוב לדעת מה הן גבולות הגזרה שלנו כמטפלים, מתי מתחיל תפקידו של הרופא ומתי עובר התפקיד לגורם אחר, כחלק מהמשוואה הכוללת.

כל אחד ותפקידו

לפני שנים פנתה אלי אשה, כשהיא מלווה בבעלה האברך, עם פתק קטן שנמסר לה על ידי פוסק ירושלמי חשוב זצ"ל. בפתק היתה מילה אחת, בכתב ידו: 'פמולן׳. (שם של גלולה שהיה מקובל לתת לזמן ההנקה).

תפקדתי כטכנאית תרופות, ורשמתי את המרשם. אך אז קרה דבר לא צפוי: הבעל נטל את המרשם לידו, ופנה אלי: 'ד"ר, תגידי לי בבקשה, האם מותר למנוע הריון לאחר לידה ראשונה'?

אמרתי לו, 'תראה מה קורה פה. אתה הולך לרב ומקבל מרשם רפואי, ומהרופאה אתה מבקש עצה הלכתית. בואו נסכם שתחזרו שניכם לרב, וחשוב מאד שהאשה תבטא בקול את רגשותיה, לפני הרב, ותדונו איתו בניחותא על הצורך ההלכתי במניעת הריון במקרה שלכם. לאחר מכן תחזרו אלי ואתן לכם אמצעי מניעה מומלץ מבחינה רפואית'… הוא הנהן עם חיוך, והחזיר לי את המרשם.