admin
תלינו דגל ישראל- צחור כשלג ופסי תכלת של טלית ממסגרים אתת שוליו. והוא ניצב גאה על שער ביתנו.
ואני מודה על הזכות להיות יהודיה בארצנו- ארץ ציון בעת הזאת. ועל מה אני מודה בענייני היומיום הפשוטים?
שיש לי בית רחב ידיים וכתפיים שיכול לתת לי מרחב מחיה, כשאני כעת נוכחת 24.7 ולא אורחת 7.24 שיש מספיק מחשבים לכולם, ושבכלל- אנחנו חיים בדור בו אפשרי ללמוד ולתקשר ולהשתמח באדיבות הטכנולוגיה
שהמכולת מגיעה עד הבית בהארת פנים ממוסכות וכפפות אדיבות, שיש לנו ילדים שכל כך מתאמצים לשמור עלינו- שאנחנו גרים בישוב עם מרחבים ואפשר לצאת החוצה ולראות נופים ולנשום אוויר צח, וגם ריח הפרות מבשם את אפי- צריח שאנחנו חיים אתו כבר כמעט ארבעים שנה.
שיש לנו מכונית, ולכן אנחנו לא מוגבלים בתנועה החוצה- כשאוטובוס זה משהו מסוכן, וטרמפים- הס מלהזכיר [חבל שבימים כתיקונם, לא גוזרים על טרמפים]
שיש לי קהל של חברות טובות שאני יכולה להעביר להן מהגיגי בימים טרופים אלו כשאני מוטרפת לגמרי מכל השינויים שעוברים עלי ועל כולם.
אוהבת מאד מאד מאד.