admin
במחקר שנערך בנושא יכולת ההסתגלות לשינוי השעה, נמצא כי ההסתגלות למעבר לשעון חורף מהירה יותר מההסתגלות למעבר לשעון קיץ.
להרוויח בליל הסדר פעמיים. זמן שעון קיץ הגיע, והעולם מתחלק בין מי שציפו לבואו ושמחים בהגעתו ובין מי שדוחים אותו בשתי ידיים.
אני נמצאת בקבוצה השנייה, בעיקר כאשר שעון הקיץ אחראי לכך שליל הסדר מתקיים בשעת לילה מאוחרת.
פלא בעיניי למה עניין זה לא נלקח בחשבון כשמזיזים את השעון. טוב, לפחות השנה זכינו לישון בשבת שלפניו. זה החזיר אותי לילדותי בחוץ לארץ, שם חגגנו שני לילות סדר, ותמיד לקראת ליל הסדר השני הגענו רגועים, שבעי שינה, מתורגלים ב"מה נשתנה" ובשאר ההגדה, ובעיקר – משופשפים יותר בגנבת האפיקומן בפעם השנייה, וזוכים לקבל מההורים בעקבות כך מתנות בכפל כפליים.
לפני יותר ממאתיים שנה הציע לראשונה המדען והוגה הדעות האמריקני בנג'מין פרנקלין את הרעיון המבריק של הזזת השעון, שמטרתו הייתה חיסכון של שעת תאורה ביום באמצעות קימה מוקדמת יותר. הוא היה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, והציע לצרפתים פשוט לקבוע שבקיץ הכול יתחיל שעה מוקדם יותר. בתחילה הרעיון לא צלח. למעשה, רק המחסור בפחם בזמן מלחמת העולם הראשונה גרם לכמה מדינות להזיז את השעון בשעה ואפילו בשעתיים כדי לחסוך באנרגיה, אבל מאז הרעיון הזה התפשט בעולם. אלא שהמציאות הגלובלית עברה תמורות עם השנים. בעבר היו מאירים בערב את הרחובות בעזרת מנורות גז או נורות חשמל בזבזניות, וחיסכון של שעה בתאורה היה ניכר. היום הרחובות מוארים בדרך כלל כל הלילה, ולכן אין כאן חיסכון כלל בהקשר הזה.
נכון להיום שעון הקיץ עדיין נוהג ברוב המדינות המפותחות בעולם, והמשמעות הכלכלית העיקרית היא חיסכון במזגנים בשעתיים הראשונות של יום העבודה. יש הטוענים שגם בחשבון הכלכלי אין רווח בשעון הקיץ, מפני שבימים הראשונים לאחר כל שינוי בשעון נגרמות יותר תאונות ותקלות, שמחירן מקזז כל רווח כלכלי אפשרי. לכן ישנן מדינות שמבטלות את החוק הזה, ומדי פעם עולה הנושא לדיון מחדש במדינות נוספות.
שעון קיץ – סכנה בדרכים. ואיך משפיע המעבר לשעון הקיץ על הבריאות? השינוי בשעון משפיע על הריתמוס היומי ועל השעון הביולוגי שלנו, כמו בתופעת הג'ט לג בעקבות טיסה ארוכה במעבר מארץ לארץ. המעבר לשעון קיץ גורם להתקצרות של משך השינה בעשרים דקות בממוצע בגלל החשיפה המוגברת לאור בשעות הלילה, ונוצר שיבוש במנגנון הפרשת המלטונין. בחשכה העין מאותתת לבלוטת האצטרובל להפריש את ההורמון הזה, וכאשר המחזוריות משתנה גם הפרשת ההורמון מתערערת. ההסתגלות האישית לשינוי השעה עלולה להימשך בין כמה ימים לשבועיים – וההשפעות על הגוף אינן מבוטלות.
כאמור, בארבעת ימי העבודה הראשונים אחרי המעבר לשעון קיץ נצפתה עלייה ניכרת בתאונות דרכים, שנמשכה עד שבועיים לאחר השינוי. מחקרים הצביעו גם על ירידה בערנות ובתפקוד הקוגניטיבי, הארכת זמן התגובה, עייפות מוגברת במהלך היום וירידה בתוצאות במבחנים אקדמיים. הפרעות בשינה והפחתת איכות ומשך השינה הן תופעות נפוצות נוספות המופיעות בשכיחות מוגברת בתקופת ההסתגלות, כל זאת בגלל הפער הפתאומי שנוצר בין השעון החיצוני והשעון הביולוגי, אף שההפסד של שעת שינה אחת נראה אולי שולי. בארצות הברית ובאירופה נרשמת עלייה דרמטית בתמותה למחרת המעבר לשעון הקיץ, עם עלייה של שלושים אחוזים בשכיחות התקפי לב בתקופה הראשונית. אם כן, שני הגורמים העיקריים התורמים לעלייה בתמותה עם חילופי השעון הם התקפי לב ותאונות דרכים, שנגרמות בגלל המחסור בשינה.
פצצת זמן. במחקר שנערך בנושא יכולת ההסתגלות לשינוי השעה, נמצא כי ההסתגלות למעבר לשעון חורף מהירה יותר מאשר ההסתגלות למעבר לשעון קיץ. תחת תנאי תאורה משרדית רגילה, ההסתגלות לשעון קיץ אורכת כעשרה ימים, לעומת כשבעה ימים במעבר לשעון חורף. יש גם שוני בין אנשים בתגובה למעבר בין השעונים. השוני בעניין זה נובע מהכרונוטיפ, שהוא מאפיין ביולוגי הקשור למחזור השעון הפנימי בגוף, והוא נקבע בחלקו על ידי גנטיקה. אנשים עם כרונוטיפ מוקדם מרגישים ערניים בשעות הבוקר המוקדמות ועייפים בערב, ולעומתם בעלי כרונוטיפ מאוחר מתקשים לקום בבוקר אך נשארים ערניים עד שעות מאוחרות בלילה. אנשים עם נטייה לערנות מאוחרת בערב ("ציפורי לילה") זקוקים לזמן ארוך יותר כדי להסתגל לשינויי השעון בהשוואה לאנשים הנוטים לקום מוקדם בבוקר.
אומנם אני לא מהתומכים במעבר לשעון קיץ, אבל לפעמים שעון הקיץ מציל חיים: לפני כ־40 שנה, בדיוק יומיים לאחר החזרה לשעון החורף בישראל, התפוצצו בו זמנית שתי מכוניות תופת בצפון הארץ, בזמן שהיו בנסיעה בכביש בין־עירוני. שלושה מחבלים התפוצצו איתן, אך לא היו נפגעים נוספים ולא נגרם נזק. בחקירה התברר שהמחבלים שהכינו את הפצצות כיוונו את שעת הפיצוץ כשעדיין נהג בארץ שעון קיץ, ושכחו שעד ההפעלה הזמן יתאחר בשעה בגלל כניסת שעון החורף. המחבלים שהסיעו את מכוניות התופת התכוונו להכניס אותן למרכזי הערים בשעה המתוכננת – אך הם היו עדיין בתנועה לעבר היעד בעת הפיצוץ, כי הם פעלו לפי שעון חורף, והפצצות תוכננו לפעול לפי שעון קיץ, ולכן המכוניות התפוצצו כשהם בתוכן. רווח והצלה עמד ליהודים בזכות שעון החורף.
הכרונוטיפ של לומדי התורה. אור וחושך אינם רק מצבי תאורה. אור וחושך הם המשל הטבעי ביותר לרגשות חיים בסיסיים. יש מצבים שבהם התחושה היא שיש מעבר חד בין אור לחושך, בין יום ללילה, בין אפלה לאורה. הרב חיים נבון כתב קטע מקסים על אינטימיות ותורה, שכולו סיפור של אורות וצללים, ברוח הדברים הבאים. הוא מסביר שאור התורה הוא משהו אינטימי. רק מי שנכנס פנימה נחשף לאור. בעידן של הידרדרות מדעי הרוח בישראל ובעולם, יש מוסד אחד למדעי הרוח שדווקא משגשג: הישיבה. ישיבות מכל הסוגים ולכל הגילים, ובהן כוללי פנסיונרים, שהם לדעתי אחת מהמצאות הדור הגדולות, הולכות ופורחות בכמות ובאיכות בארץ ובעולם כולו. בישיבות שלנו גדלים תלמידי חכמים שגם מתמסרים לעם ישראל, משרתים בצבא מתוך תורתם ומביאים לעולם ברכה ואור. וככל שהזמן עובר, גם מי שנמצא בחוץ, בחשכה, מרגיש שיש אור בפנים. לכאורה בני ישראל לא ראו ולא שמעו מה קורה בתוך אוהל מועד, אבל רק לכאורה. היה משהו שהם ראו גם בחוץ – את פני משה הקורנות. לומדי התורה הם בעלי כרונוטיפ ייחודי שמאיר גם ביום וגם בלילה, גם בחורף וגם בקיץ, וכשרואים את השלמות שהם חיים בה, גם מי שלא נמצא בתוך אוהל מועד נחשף לתאורה הלילית הזאת. זהו קידוש השם במיטבו.