מכת חושך

ריבונו של עולם, מכה בידו החזקה את מצרים ביד חזקה. הוא הפיל שמיכה שחורה על פני הארץ. לא היתה זריחה של שמש מחייכת וגם לא שקיעה מלנכולית. ואמנם השמש לא זרחה, אבל היה עוד משהו – מצב של קפיאה, כפי שאומר הפסוק: “לא ראו איש את אחיו – ולא קמו איש מתחתיו”.

חז”ל אומרים שהחושך של מכת החושך היה בעובי של מטבע. הם מתכוונים להסביר את הפסוק ‘וימש חושך’. לא מדובר רק על היעדר אור אלא גם על הפיכת החושך במכת החושך המצרית למשהו מוצק, מוחשי. אחרים ממשיכים את הנקודה הזו וטוענים שיתכן שהכוונה היא שלכל מצרי גדלה שכבה של עור, קרום מסוים, על העין, ולקרום הזה היה עובי של מטבע, ובגלל הקרום הזה המצרים לא ראו, למרות שסביבם היה אור. תיאור זה מתאים למחלת הקטרקט.
יש מפרשים שדוחים את ההסבר על הקרום שהיה בגודל של מטבע. הם מבינים שהיה משהו הרבה יותר משמעותי במכה הזאת. המצרים קפאו במקום. החושך אינו סיבה לחוסר לזוז. גם עיוורים יודעים לתפקד, וגם אנחנו בחושך יודעים תוך כדי מישוש להסתדר פחות או יותר. אם כן, מהו פירושו של 'לא קמו איש מתחתיו'? צריך לומר שמדובר היה בפגיעה קשה, זמנית, במצרים, שהפכו לעיוורים ומשותקים למשך שלושה ימים. התופעה הזאת מזכירה אירוע מוחי.

נראה שהיתה פגיעה מוחית זמנית במרכז הראיה שבמוח וגם במרכז שאחראי לתנועת הגפיים, וכך 'לא ראו איש את אחיו' גם 'לא קמו איש מתחתיו' במשך שלושת הימים. אירוע מוחי הוא פגיעה מוחית, קבועה או זמנית, שבה מתרחש שטף דם פנימי בעקבות בקיעה של אחד מכלי הדם הקטנים במוח. לעיתים הוא דווקא מתבטא בצורה איסכמית – הפרעה באספקת הדם למח. כתוצאה מכך, נפגע אזור מסוים במוח והפעילות שלו נפסקת או נחלשת. האנשים שנמצאים סביב האדם שנפגע, עשויים לשים לב שמראה פניו משתנה בגלל הפגיעה בשרירי הפנים, עוד לפני שהוא יתעורר לכך.

לפני כמה חדשים, היתה לי שיחה עם אחד ממקורבי הרב בקשי דורון זצ"ל. הוא סיפר לי סיפור מדהים, שלא זכרתי. מתברר שבאחד מהכינוסים של מכון פועה, הוזמן הרב לנאום, ותוך כדי דיבור, הבחנתי בעיוות בזווית פיו. לדברי בנו, נזדעקתי אז, ובקשתי שיזמינו אמבולנס. אמנם הסתכלו עלי קצת מוזר, אבל כך עשו. ואכן, התברר שהרב עבר מול עינינו אירוע מוחי, וניצל בעזרתו יתברך, ובזכות האבחון המוקדם וההגעה המהירה לשערי צדק הסמוכה.
רופא כל בשר ומפליא לעשות.

מתוך עלון גילוי דעת.