admin
חשכת ליל בחדר הילדים – שטיח חי סביב רגליי, ארומה של שמפו ופיג'מות, נשימות רכות של הטף, ששוכב, קשוב, פעור עין ואוזן. הילדים מחכים בהתרגשות לשמיעת הסיפור המשפחתי המתוק הזה…
'היה הייתה פעם משפחה פילים בג'ונגל – אבא פיל, אמא פילפילה ובנם הפילפילון. הם בילו את זמנם בנעימים, טיילו בג'ונגל, קטפו ואכלו בננות… ואז נולדה הפילפילונת, ובנם היקר נהיה נורא מסכן.
כך – משפחה. אבא, אמא, בנם הפילפילון ובתם הפילפילונת. אצל הפילפילים שבג'ונגל לא חלו תמורות. ומה אתנו? ישנן קולות המבקשים לתעתע בנו, לעמעם את זוהרן של המתנות היקרות שממתינות לנו בארגז הקסום השמור לזוגיות ומשפחה, בו טמונים אוצרות של אושר עילאי, ואהבה פשוטה. אך ללא הועיל, כי אין כמו חושים אותנטיים.
בצעירותי זכיתי להיות חברת הוועדה לדמוגרפיה, וועדה ממשלתית שהקים בן גוריון בשעתו. שם הובאו מחקרים דמוגרפיים מרתקים. בין השאר, למדנו שבערוב ימיו אין כמעט אדם שלא מרגיש שהדבר החשוב לו מכל הוא משפחתו. אלה הם נכסיו יקרי הערך באמת. המשפחה מטביעה את חותמו – את דמות דיוקנו של האיש בעולמו. זה חוצה מגזרים ואוכלוסיות.
ועוד משהו מעניין אף יותר למדנו – שאין כמעט אדם שלעת זקנה לא מצטער שלא היה לו עוד לפחות ילד אחד נוסף, וזה ללא תלות בכמה ילדים נולדו לו. מדהים!
הרצון למשפחה אצל אשה הוא קיומי ממש. גם נשים שעטופות בקליפות של 'קידמה', שעוטות שכמיות זוהרות של קריירה והישגיות ותחרותיות, בתוכן פנימה, אם רק נסיר בעדינות את המסכות, הן מייחלות לבית חם, לזוגיות, ולמגע הרך של כף יד קטנה שאצבעותיה השמנמנות מלופפות סביב אצבעותיה…
יש מי שמנסה למנוע מהאשה המודרנית ליהנות מהמתנות האימהיות, לחוות עם הילדים זמן איכות, לאכול את פירותיה המתוקים של ההורות ולהרוויח את הסיפוק האדיר ביותר שקיים עלי אדמות… אבל זה לא יצלח.
המחקר הרפואי פורש לפנינו את השפעתו הבריאותית החיובית של התא המשפחתי. בעלי משפחות הם בריאים יותר, סובלים פחות מדיכאון, מאריכים ימים. הארוחה המשפחתית היא החוסן מפני הבדידות, מפני אובדן דרך, מפני זליגה להתנהגויות ברות סיכון. היא הנותנת כוח ועצמה וגאוות יחידה.
אני פוגשת נשים רבות שתילחמנה עד זוב דם על הריון נוסף. לכאורה, אין פה הגיון. הרי ההיריון וההנקה והגידול הפיזי של הפעוט – מוטלים, גם בעידן המודרני, בעיקר על כתפיהן הצרות של בנות המין היפה. ואף על פי כן, ואולי דווקא בגלל זה…
בז'רגון הרפואי, כשמדברים על תכנון משפחה מתכוונים למניעת הריון, להורדת מספר הילדים במשפחה. אבל אפשר להסתכל אחרת על המונח הזה: במבט יהודי וערכי, תכנון משפחה פירושו תכנון משפחה גדולה. האם אפשר באמת לתכנן? בוודאי שלא, הרי זו ברכת ה'. כשאשה פונה ומלינה לפני שהיא לא מצליחה להרות, אני משיבה לה בתמיהה – זה כישלון שלך? זאת לא הצלחה שלנו וגם לא כישלון שלנו. משפחה זאת מתנת-אל. אבל אפשר לדבר על חלום. על חזון. לסמן מטרה. לייחל ולהתפלל לזכות במתנה היקרה ביותר עלי אדמות.
בליבי ישנו חלום, שכל אשה באשר היא שם תחוש כיסופים למשפחה, בכל נים ונים. שכל עצמותיה תאמרנה – אני רוצה משפחה עם אבא ואמא וילדים. ממש כמו אצל הפילפילים.