ערבוב של קודש וחול

בפרשה, בדבריו הנשגבים של בלעם הרשע, מוזכר הראם, בעל חיים שמבטא יופי וכוח. לפי התיאורים בתנ”ך ובחז”ל מדובר במעין שור ענק, הבהמה הגדולה ביותר שהיתה חיה באיזור המזרח התיכון, שלא היה לה אף אויב טבעי שהיה יכול לה, ורק האדם כבר לפני אלפי שנים הכחיד אותה מן העולם. קרני שור הבר העתיק הזה שכנראה כונה ‘ראם’ לא היו משהו מיוחד, כמו קרניים של פר, אולי קצת יותר גדולות, לא זה מה שגרם לבני האדם להתרשם במיוחד מהראם הענק הזה, אלא גודלו וכוחו. אולם תיאורים אחרים בתנ”ך ובחז”ל מתארים בעל חיים עם קרניים שאין כדוגמתן ליופי ולחוזק, וזהו כנראה בעל החיים שגם היום נקרא ‘ראם’ – מעין פר עדין ואצילי עם קרניים ארוכות וישרות ומעט קשתיות וגבוהות באופן מיוחד, מעל מטר אורכן אצל הזכרים המבוגרים. הם משתמשים בקרניהם פחות עבור מלחמה ויותר בשביל נוי ולביטוי של עוצמה וגאוה, כשכל מי שקרנו ארוכה וגבוהה מחברו משובח מחברו…

מדעני ההיסטוריה של הזואולוגיה מניחים שכבר בימי קדם התערבו בליבם ובמחשבתם של בני האדם המעלות המיוחדות של שתי הבהמות הגדולות האלו, שור הבר הענק בעל הכוחות האדירים והקרניים הבינוניות והראם האצילי בעל הקרניים המדהימות אך הבינוני בגודלו ובכוחו, ושניהם הפכו בעיני העם לבעל חיים אחד, ענק ובעל כוח וגם בעל קרניים שאין כמותן, וזהו הראם שבתנ”ך ובחז”ל.

בואו נזכור תמיד את הראם, החיה הענקית בעלת קרני ההוד – שאולי היא באמת שילוב של אידיאלי טבע שונים, כוח פיזי עליון ויופי והדר יוצאים מן הכלל שמצויים למעשה בשני בעלי חיים שונים, שהתאחדו לדמות אידיאלית מושלמת אחת. יש פה בעצם ערבוב של קודש וחול, מאותן כוחות המאפיינים את החיים הארצישראליים, בהם החומר מתקדש.