פרשת יתרו – עד כמה לכבד את החם והחמות?

דמה בן נתינה כיבד מאד את אביו. פעם, הגיעו לביתו חכמי ישראל שבקשו לקנות מאביו יהלום יקר מאד. דמה קבל את פניהם ואמר שהמפתח לארגז בו נמצא היהלום מונח מתחת לכרית עליו מניח אביו את ראשו.

וכעת הוא ישן ואין אפשרות להעיר אותו בשום פנים ואופן.. שיבחו אותו חכמים על כך, ובשכר זה זכה שלימים גדלה בעדרו פרה אדומה שגם אותה קנו ממנו במחיר עצום. והשאלה נשאלת- האם לא היה רוצה, אם היה ער, שיעירו אותו לצורך גדול זה? והתשובה היא שמר נתינה, אביו של דמה, כנראה היה אדם קשה ואיש מדנים, ואפילו אם ההערה שלו הייתה למטרה הכי חשובה שבעולם הוא היה כועס, ודמה ידע את זה וכיבד את זה. וזו גדולתו. כיבוד הורים בגויים בגויים -תאמין?

עניין כיבוד הורים מוזכר בפרשתנו בעשרת הדברות- 'כבד את אביך ואת אמך'. אך עוד לפני כן בפרשה מוזכר עניין נוסף של כיבוד הורים, מעין הורים – הכיבוד שמכבד משה רבנו את חותנו, כשהקשר הזה מוזכר מספר פעמים. חז"ל התייחסו כדבר מובן מאליו שהחתן יתייחס אל החותן באופן דומה לצורה בה מתייחס להוריו. אחת הראיות לכך היא המקרה שבו דוד בורח משאול חותנו שרוצה להורגו. כאשר שאול נמצא במרחק בטוח ממנו ,דוד מראה לו איך בלילה ההוא ,נטל את החנית שהייתה מראשותיו ויכול היה להורגו, ואז הוא קורא לשאול 'אבי, ראה נא ראה'. מכאן שאפילו בשעת כעס ומאבק בין החתן לחותן יש לפנות אליו בדרך ארץ ובנימוס כמו לאביו.

ומצווה דאורייתא לכבד הורים ביולוגיים. לגבי הורים מאמצים או הורות שנובעת מטכנולוגיות פריון ונמצאת בספק כמו בתרומת זרע או תרומת ביצית או לחילופין- בפונדקאות- יש מחלוקות בעניין, אבל דרך ארץ פשוט הוא לכבד את מי שטורח עבורך, מאכיל ומשקה, מלביש ומחנך, ומלווה בכל מסע החיים. ההלכה אומרת שאסור לילד לחבול באחד מהוריו, גם חבלה על פי בקשתם ולטובתם. חבלה הכוונה גרימת יציאת טיפת דם, גם אם מדובר בשטף דם פנימי. לכן השאלה הזו רלוונטית לגבי ילדים שהם אנשי צוות רפואיים וההורים מעוניינים שהם יעשו להם טיפול שכולל דקירה או שריטה, זה רלוונטי גם לאחיזה או טיפול כמו מסאז' שעלול לגרום לשטפי דם תת עוריים – אסור לילד לעשות טיפול כזה להוריו, ולא כולם מודעים לזה.

ספרה לי גיסתי היקרה, סיפור מרשים על אחיה, הרב יגאל קמינצקי שלפני שנים רבות, הגיע הרב יגאל אל בית הוריו הביתה כחייל צעיר בשעת לילה מאוחרת. הדלת היתה נעולה. הוא היה עייף ורעב וזקוק למקלחת, לארוחה טובה, ולמיטה נורמלית לאחר ששהה שבועות שלמים מחוץ לבית, אבל הרב יגאל חשש להעיר את הוריו. וכך הוא מהחליט להניח את התיקים לידו, ולהשעין את ראשו על דלת הבית, ולפרוש את שנתו על מפתן הדלת בחדר המדרגות הקר והאפל במהלך הלילה כולו. בשעת בוקר מוקדמת, כשיצא אביו את פתח הבית בדרכו לתפילת שחרית, הוא מצא את בנו שכוב בפתח הדלת, והצטער על כך מאד. ועם כל זה, אשרי יולדתו. כיבוד הורים של תלמידי חכמים- תאמין.