תורשה מלכותית

תּוֹרָשָׁה היא העברה של תכונות גופניות וגם נפשיות ואפילו רוחניות מההורים לצאצאיהם. תאי הרבייה כוללים חומר תורשתי שמעביר מידע תורשתי לדור הבא. המידע הזה נמצא על גבי גנים, וכל בעל חיים מעביר למעשה את המטען הגנטי שלו לדור הבא, ובו נמצאות התכונות הייחודיות של מבנה גופו, יכולותיו הגופניות והתנהגותו, אם כי כל אלו מושפעים באופן משמעותי גם מאורח חייו וממקום מגוריו ומנוף ילדותו וחייו. מאז המחקרים הראשונים של החוקר הידוע מנדל בזרעי אפונה מצבעים שונים ועד היום, עקרונות הגנטיקה נשארו פחות או יותר קבועים: קיימות תכונות דומיננטיות שמתגברות במצבים מסוימים על תכונות רצסיביות (=נשלטות), והשאר היסטוריה. לא היינו מגיעים היום לשיבוטים ולברירת זנים עמידים בחקלאות ובכל מדע הביוטכנולוגיה בלי ההתחלה הזו.

אולם כאמור התורשה אינה חזות הכול. התוצאה הסופית של גידול הצמח או בעל החיים תלויה הרבה גם בהשפעת הסביבה, וגם במוטציות – שינויים שנגרמים באופן טבעי, כעין תקלות טבעיות בהעברת התכונות דרך הגנים, שגורמות לגיוון מסוים גם במצבים של תורשה "בטוחה", וטוב שכך. מוטציות והשפעה סביבתית גרמו לכך שמאדם וחוה יצאו מיני בני אדם כה שנים, ושמאבא כלב ואימא כלבה של פעם קיים היום גם הסנט ברנאר הענק וגם כלבי קישוט מיניאטוריים. והכל כמובן בידי שמים.

יעקב אבינו קובע בפרשה שלנו בברכתו ליהודה שמזרעו לא יסורו השבט והמחוקק בעם ישראל. זכות ההנהגה של עם ישראל תהיה שלו. מכל צאצאי יעקב אבינו הוחלט שהתורשה המלכותית תעבור דרכו, וגם אם יעברו דורות רבים שבהם התורשה הזו לא תבוא לידי ביטוי מפני שלא יהיה מלך בישראל או מפני שהמלוכה עברה זמנית לשבט אחר – בכל זאת רק צאצאי השבט הזה, רק בני בניו של יהודה בן יעקב, ראויים להיות מלכי ישראל לעולמי עד. הדבר כל כך עקרוני וחשוב במסורת היהודית עד כדי כך שהרמב"ם הכניס עניין זה לעיקרי האמונה היהודית – המשיח חייב להיות מבני בניו של דוד המלך, שהפסוקים האחרונים של מגילת רות מעידים שהוא צאצא בן אחר בן של יהודה בן יעקב.

ברפואה וגם בסוציולוגיה יש מחקרים רבים על תאומים זהים המנסים להבין את ההשפעה של הסביבה על ההתפתחות, כשהמבנה התורשתי לכאורה זהה. מסתבר שהסביבה בה גדל האדם, והבחירות שלו – ישפיעו מאד על עתידו. נתתי לך את החיים ואת המוות ובחרת בחיים.

פורסם בגילוי דעת לפרשת ויחי תשפ"ג