איך להתגבר על הכאב?

היא כל כך חיוורת. ילדה דקיקה כבת חמש עשרה, שערה השחרחר אסוף בקוּקוּ מרושל, פניה מיוסרים. היא מקופלת כמעט לשניים, ואמהּ תומכת בה, רוטנת- 'ד"ר חנה, אי אפשר יותר עם כאבי הווסת האלו..' הילדה מהנהנת בהסכמה ומעסה את הבטן בתנועות מעגליות. 'שירי מפסידה לימודים, היא הפסיקה לרקוד, היא לא יוצאת לבלות עם חברותיה, ובעלי ואני חסרי אונים. מה עושים?'

שרירי הלסת המתוחים של שירי ועיניה העצובות מספרים את הסיפור של אנדומטריוזיס. מדובר במצב בו תאי רירית רחם זרועים על פני אגן וגדלים שם במקומם הלא קרוא, ומביאים אתם כאבי וסת בלתי-נסבלים, תופעות דלקתיות למיניהם, לחץ על איברי האגן, קשיים במתן שתן ובהטלת הצואה, כאבים בלתי ספציפיים באגן, ציסטות שחלתיות, מורסות אגניות, כאב בקשר האינטימי, אי פריון ועוד. לתופעה זו ישנה השפעה עצומה על התפקוד הכללי, החברתי, המשפחתי, הזוגי, והתעסוקתי של האישה או הנערה. לא כל מי שסובלת מכאבי מחזור שייכת לקטגוריה הזאת, כמובן. אבל חובתנו לברר בעיקר עקב המשמעויות רחוקות הטווח.

החשוב ביותר הוא, כמו בכל תחום ברפואה, האבחון המוקדם, עוד בגיל ההתגברות, במטרה למנוע סיבוכים ארוכי טווח. לאחר תשאול ממצה והתייחסות לסבלותיה של האישה, נהוג לבצע בדיקת אולטרסאונד של האגן הקטן  [בילדות ובנערות נבצע זאת דרך הבטן לאחר שתיה של 6-8 כוסות כדי למלא את השלפוחית וליצור קונטרסט] ובדיקת דם ספציפית הנקראת CA-125 שעלולה להתקבל ברמות גבוהות ספציפית באנדומטריוזיס. אם רמת החשד תהיה גבוהה לעיתים הנערה תופנה לאבחון האולטימטיבי שנעשה, בדרך כלל, בעזרת לפרוסקופיה.. אם אכן יש נוכחות אגנית מפושטת של תאי רירית רחם, הסיכוי לאי פריון עתידי עולה. וכך, האמת היא שככל שהנערה הסובלת מהתסמונת תמהר לבנות את ביתה סיכויי הפריון שלה יהיו גבוהים יותר. והסיבה היא כפולה. אחת- רמות הפרוגסטרון הגבוהות במהלך ההריון מרפאות את האגן מהנגעים הפזורים בו. ושנית- ככל שהתסמונת נמשכת יותר ויותר, חומרת המחלה עולה .

אבל את זה אני כמובן לא מתכוונת לספר לילדה בת 15, שיושבת כמו האות 'ש', ובוהה בתמונת התינוקות המחייכות אליה מהתמונות התלויות על הקיר שמולה. עם האימא, קמוצת המצח, אנסה להיכנס לשיחה מעמיקה בהמשך הבירור כדי לידע אותה על המשמעויות ארוכות הטווח של התסמונת, ועל הצורך למנוע סיבוכים עתידיים. אבל לא עכשיו. עכשיו כואב. עכשיו הציפייה הנוכחת בחדר תובעת הקלה מידית. אז יוצאים לדרך.

הטיפול המוצע בגיל זה יהיה נטילת גלולות  או מדבקות באופן רציף, כדי לדכא את הפרשת ההורמונים בעקבות הביוץ בתקווה שתיעצר ההתפשטות של מוקדי אנדומטריוזיס לאורך זמן. אבל לעיתים זה לא מספיק. והכאב תובע תשומת לב.

במחקרים הרפואיים הדנים בקשרים בין גוף ונפש במעגל חיי האישה מוזכרת רבות האנדומטריוזיס כמחלה קלאסית שמשלבת באופן מובהק ומוחשי בין שני המעגלים האלו, וכגורמת סבל וסטרס רב. כמובן שתפיסת הכאב האישית היא חשובה, והיא שתקבע במידה רבה מה תהיה רמת ההתמודדות של הנערה עם הקושי, ולעיתים ליווי של טיפול רגשי אצל מטפלת מוסמכת עשוי לסייע לנשים אלו לחייך יותר. שירי מסתכלת אלי בציפייה. כמה אנחנו נתפסים כאומנו-פוטנטיים. ולפעמים כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. כי דווקא במצבי כאב, הידיים שלנו לעיתים רפות.

אז בתחום שיכוך הכאב אני נוטה להפנות גם לאפיקים פרה-רפואיים. והאפשריות רבות וכוללות בתוכן טיפולים באקופונקטורה (=דיקור מחטים), ומזותרפיה (הזרקה למקום הכאב), רפלקסולוגיה והידרותרפיה. גם בתחום של שיכוך הכאב ישנן תרופות ספציפיות שמגבירות את יצור הסרוטונין בגוף, או תרופות הפועלות ברמת העצב המכילות גבנטין. תוארה גם תועלת מסוימת במתן ויטמינים שונים, בצמחי מרפא המוכרים ברפואה סינית, ובמכשיר מיוחד שנקרא 'טנס' לשיכוך כאבים. כל זה מצביע על כך שהמחלה היא רבת מופעים , כי כלל נקוט הוא שכאשר מוצעים טיפולים רבים  ומגוונים כל כך, זה בדרך כלל סימן לכך שאין שום פתרון אולטימטיבי (כמו, להבדיל, בתסמונת 'נשית' אחרת – התסמונת הקדם ווסתית).

אני רוצה ששירי תחזור ללימודים, תמשיך לרקוד, ותצא עם חברות לטיול השנתי לגולן. אני גם רוצה שדימוי הגוף הנשי שלה לא ייפגע מכאבי הווסת המטרידים והמשתקים. החיבור הטוב והחייכני שלה עם המערכת הנשית תאפשר לה צמיחה בריאה כאשה בוגרת ואינטימיות משמחת בעתיד. אם בזה נצליח, יהיה זה שכרי. ואכן, המייל שאמא של שירי שלחה בתום שלושה חדשי טיפול ,כשהיא מתארת שירי אחרת, וחותמת באימוג'ים של חיוכים, מספר את הכל.