'אפליה' על רקע מין

בפרשת שמות אנחנו מוצאים 'אפליה' על רקע מין, כאשר פרעה מצווה את המיילדות 'בילדכן את העבריות וראיתן על האובניים, אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה'. יש פה SELECTIVE FETOCIDE – קרי, רצח סלקטיבי של עוברים ממין זכר. גם בלידת בנימין, יש התייחסות ספציפית למין העובר- בהקשותה בלידתה, מבשרת המיילדת לרחל  'כי גם זה לך בן'.

רפואת האם והעובר השתנתה מאד מאז, וקיימות בדיקות שמסייעות להורים ולרופאים לדעת מראש אם העובר הוא זכר ונקבה. ראשית – על צג מכשיר האולטרסאונד יכולים רופאים וטכנאים מיומנים כבר מגיל 14  שבועות הריון , במהלך סריקת מערכות מוקדמת, לדעת אם העובר בן או בת, או בבדיקת NIFTY  שזאת בדיקה של דם עוברי -עוד לפני כן. אם מבצעים מסיבה זו או אחרת בדיקת מי שפיר אפשר לזהות אם מדובר בתאים זכריים או נקביים. לעיתים קיימת חשיבות רפואית במידע הזה – ישנם תסמונות המופיעות בעובר זכר ולא עובר נקבה ולהיפך.

יש פוסקים שאומרים שבמקרים של 'דילול עוברים'- קרי- מצב שבו יש ריבוי עוברים ויש צורך להפסיק את חייו של אחד העוברים כדי שלא תהיה הפלה של כולם, עדיף לבחור את אותו המין שעדיין לא נולד לזוג, אם יש מצב כזה- כדי להשלים את מצוות פרו ורבו. למשל- אם יש בבית בן ויש שלושה עוברים כאשר יש שתי בנות ובן אחד- עדיף לדלל את הבן. וכן להיפך.

יש מצב נוסף בו ידיעת המין יכולה לסייע במעמד הלידה. לדוגמה- אם האב הוא כהן. אם העובר הוא בן, גם הוא יהיה כהן, ואז עדיף שייוולד בבית חולים בו ננקטים הצעדים המתאימים לקדושת הכוהנים. לכאורה, אין משמעות מיוחדת למין העובר, בוודאי לא בלידה ראשונה, ולמרות כך, דווקא המבכירות תמיד שואלות 'דוקטור, מה מין העובר'? ואילו הוולדניות יותר מרוכזות בבריאותו. מוסיפה דעת מוסיפה מכאוב- הוולדנית , שהיא בדרך כלל מבוגרת יותר ומנוסה יותר, מבינה מה עיקר ומה טפל.

בכל אופן בדורות קודמים בקהילות רבות ריבוי בנות גרם צער להורים, מפני שהבנים הם היו בעיקר אלו שסייעו בפרנסת המשפחה, הם המשיכו לשאת את שם המשפחה ומסורת המשפחה לדורות הבאים, עד כדי כך שרבנו הבן איש חי בספר 'חוקות הנשים' שכתב בערבית מדוברת באותיות עבריות עבור נשות בגדד כתב פרק שלם לנחם את האשה על לידת בת, כשהוא מסביר למה גם בת היא יצירה חשובה בעולם ולמה אין סיבה להתעצב כאשר היא מצטרפת למשפחה…