גלידת חמץ בפסח – איך קרה כדבר הזה?

בימינו אין בעיה כלל לשמור על מטבח כשר בפסח. בשום מטבח אין בישול של מוצרים המכילים קמח, והקהילות שעדיין שומרות על המנהג העתיק לאפות מצות טריות בפסח עצמו עושות זאת מחוץ לבית בזהירות מיוחדת. לכן לכאורה בימינו, כאשר את כל המוצרים קונים באריזות וקופסאות… אבל זהו שלא.

ומעשה שהיה כך היה. לפני כמה שנים אירחנו כמה מזוגותינו הצעירים בשבת חול המועד פסח, וכמנה אחרונה לסעודת היום חילקו לכולם גלידה פרווה מקופסא. כמובן שאת כל המוצרים קנינו לפני פסח בהכשרים מהודרים במרכול הקבוע שלנו עליו אנו סומכים כל השנה, ולכאורה אין שום מקום לבעיה. קופסא אחת של גלידה נגמרה, ואחת הבנות הביאה מהמקפיא את הקופסא השנייה, והתחילה לחלק גם ממנה.

פתאום קופץ אחד החתנים ואומר: ״בגלידה יש פירורי ביסקוויטים״! חשבתי בהתחלה שזו בדיחה לא מוצלחת, איך מגיעה לשולחן בפסח גלידה עם ביסקוויטים? אין דבר כזה! אבל מה אפשר לעשות – זו הייתה המציאות. הקופסא השנייה הכילה גלידה וניל פרווה עם פירורי ביסקוויטים. עדיין חשבתי שזו טעות, רצתי למטבח לחפש את המכסה של הקופסא – ואכן היה כתוב שם חום על גבי לבן: גלידת וניל עם פירורי ביסקוויטים! כולם הזדעזעו, את הגלידה כמובן זרקנו לשירותים עם פירוריה, כולם שטפו פה, ידיים ופנים, הכלים נשטפו והמפה הוחלפה ונוערה ונשלחה לפינת החמץ, וכולם היו מזועזעים. איך קרה כזה דבר?

התברר שכנראה בתוך ערימת קופסאות הגלידה הכשרה לפסח שהגיעה למרכול נכנסה במפעל בטעות קופסא שאינה כשרה לפסח עם פירורי ביסקוויטים. למה כנראה? כי יתכן שהטעות קרתה במרכול עצמו, ויתכן שבמעבר מהמפעל למרכול אחד המובילים לקח קופסא אחת והכניס אחרת, אין לנו הוכחות ולא הזעקנו את השב״כ לצורך העניין. אבל דבר אחד למדנו מכך: גם בפסח ה״סטרילי״ שכולנו חוגגים היום נשארה חובה קדושה לבדוק כל אריזה לפני שפותחים אותה. מה שבטוח הוא שהמשך אותו פסח היה בהחלט כשר – אבל כבר לא כל כך שמח, מאוד כאבנו את התקלה הזו שאינה ה׳ לידינו.

קטסטרופה לא מתרחשת כל יום אבל בהחלט יכול להיות שבטעות נכנס מוצר עם קטניות למשפחה שלא אוכלת קטניות, או קופסא עם הכשר שאינו מקובל על המשפחה, זה יכול לקרות כל השנה – אבל בעיקר בפסח. אני למדתי מהסיפור האישי שלנו שכדאי לבדוק בשבע עיניים כל אריזה וכל קופסא לפני שהיא נפתחת, כדי לוודא שהיא מתאימה למה שאנו רוצים ומוכנים לאכול.

האגדה מספרת שלפני כמה שנים בישיבה גדולה וחשובה בירושלים אכלו הבחורים בסעודת שבת את הצ׳ולנט בתיאבון רב. כמה מהם, קצת יותר אניני טעם, אמרו זה לזה שהשבת לצ׳ולנט היה טעם מיוחד, משובח, שונה מעט מכל שבת. מעניין. ביום ראשון בבוקר פנה אחד מהם לטבח הראשי במטבח, והתחיל לספר לו על הצ׳ולנט הנפלא של השבת. בינתיים אחד הפועלים הערביים ניקה בזרם מים ועזרת ידית ארוכה את שאריות הצ׳ולנט מהסיר הענק, ופתאום הוא קורא לטבח הראשי: ׳בוא תראה מה יש כאן׳! כולם ניגשים לסיר הגדול, ורואים בתוך שאריות הצ׳ולנט שבתחתית הסיר עצמות וגולגולת וזנב. של חתול, ללא ספק. החתול ניסה כנראה ביום שישי ׳לגנוב׳ משהו מסיר החמין, וכאשר דרך על המכסה כנראה המכסה הסתובב מעט על צירו והחתול המסכן נפל פנימה לתוך הסיר הלוהט, המכסה חזר למקומו, ולא נודע כי החתול בא אל קרבו עד הרגע הזה. עכשיו היה ברור לכולם מהיכן הגיע הטעם המשובח של הצ׳ולנט בשבת האחרונה… הזעזוע בישיבה היה גדול. נערך יום תפילה וצום לכל הישיבה על התקלה שאירעה, כל הכלים הבשריים עברו הגעלה, ולחלונות מטבח הישיבה חוברו רשתות למנוע כניסת חתלים והישנות תקלה דומה.

שיהיה לנו פסח כשר ושמח.