הביולוגיה של התשובה

בריאה חדשה.

מי לא רוצה לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב? להפוך יום סגריר לבוקר שטוף שמש. להפוך מרגזנים לחומלים. לפשוט את שכבת הגאווה והקנאה והתחרות ולאמץ מבט-על של חסד ונתינה ושמחה. ימי אלול נוטעים בנו ציפייה שהכול אפשרי, ועולם המדע מצטרף למסע.

חוקרים מקנדה הצליחו לשנות סוג דם מ-A ל-O האוניברסלי בעזרת אנזימי חיידק המעי. היכולת לשנות את סוג הדם של התורם לסוג הדם האוניברסלי תוכל לשמש בעת חירום לעירוי דם דחוף, כשאין זמן לבדוק את התאמת סוג הדם. החוקרים גילו בחיידק אנזימים שניתן לחולל בעזרתם שינוי של סוג הדם A לסוגO , שהוא הסוג שניתן לתרום ולהשתמש בו לכל אדם כשהטיפול דחוף. האנזימים מחיידק המעי סילקו סמנים מפני השטח של תאי הדם של התורם שסוג הדם שלו היה A, ובעקבות פעולה זאת סוג הדם הפך ל-O. כך הובטח שהמערכת החיסונית של הנתרם לא תתקוף את תרומת הדם החדשה.

מסתבר שהמדע מכיר בתהליך התשובה. ניתן לבצע תהליך של סילוק סמנים מזהים – שינוי זהות ומהות. היפוך סדרי עולם. הכדורית יכולה לעבור מסע של טיהור ומירוק עד שהיא הופכת לכדורית אחרת לגמרי. בריה חדשה. נקייה מכל רבב. דף חלק. כמו סוג דם O, שתמיד שמח לתת משלו בלי חשבון ובלי תמורה.

תשובה של טייסים.

זו תשובה שריבונו של עולם אורז לנו בעטיפת צלופן. אבל איך בעבודה פנימית מחוללים מהפך שכזה? את זה אפשר ללמוד מחיל האוויר הישראלי. הוא ידוע במקצועיותו, ואחד הגורמים לכך הוא הנוהל של עריכת תחקיר מבצעי דקות ספורות לאחר נחיתת המטוס. העמידה מול הטעות, זה סוד העניין. התחקיר בדרך כלל יותר ארוך מהטיסה עצמה. עצם קיומם של התבוננות ושקיפות המידע מגביר את הרצון ליטול אחריות ולתת את הדין על ההחלטות. הלמידה הקבוצתית ללא היררכיה מתאפשרת על בסיס ההנחה שכולם טועים לפעמים, ושהתחקיר נועד לשפר את תפקודו של הטייס ולקדם אותו.

כך גם בתהליך התשובה. יש שקיפות מול ריבונו של עולם, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשינו בספר נכתבים. יש תקפות לתהליך – הוא מגובה בידיעה שהתשובה חיונית להתפתחות האישית שלנו כעובדי ה'. שהיא יעילה ומקדמת, היא מכפרת, מטהרת, ומשחיזה את הנשמה האלוקית. יש תשובה של היחיד, ושל האומה, ושל העולם כולו. והעיקר הוא להרגיש ולדעת שבטוב העולם נידון. שאנחנו מתקדמים, והגאולה אצה לה בדילוגי ענק ואנחנו נסחפים אחריה. כמה ניסים גלויים התרחשו מול עינינו המשתאות בשנה שחלפה. רואות עינינו כמה טוב יש וכמה טוב עוד יהיה בשנה הבאה. רק שלעיתים אין בעל הנס מכיר בניסו.

יהיה בסדר.

צמד מילים כל כך עוצמתי. שעת לילה מאוחרת. אני יושבת עם עפעפיים שצונחות מול ערימת המיילים הבלתי סלחנית. והנה, היא מבשרת שהטיפול הפעם לא הביא עמו בשורה גואלת.

מה לעשות עכשיו, דוקטור? תפסיקי את הטיפול ונעמיק את הבירור. ואני מוסיפה: אל תדאגי, יהיה בסדר. תהיה לכם משפחה יפה. כמה מאמץ זה דרש ממני? כלום. אבל המילים הללו הן שייתנו לה את הכוח להמשיך בטיפולים ואפילו לנצח. מתברר שבעלה קלט את חשיבות העניין, ולאחר כמה ימים היא שולחת לי תמונה של עוגת קצפת ענקית שחיכתה לה בבית, ועליה שתי מילים מעוצבות בכדורי שוקולד: "אנחנו ננצח!".

טוב גם עכשיו.

את השיעור הזה למדתי בדרך הקשה. ליל שבת חורפי ואפלולי, שלושה שבועות לאחר לידת בתי ה-12. השעה שלוש לפנות בוקר, ואני מתעוררת מגניחותיה של התינוקת. ליבי אומר לי שזאת גניחה שמבשרת רעות. כנראה שקלטתי דבר אחד או שניים מימי עבודתי כרופאת ילדים בפגייה. חייגתי ללא היסוס לדרוזי שגר בקיבוץ. בעלי נסע באופניים כדי לפתוח לו את השער, ארזתי תיק עם ציוד מינימלי ויצאנו לדרך. תוך כשעה התינוקת העלתה חום, שלשלה והקיאה את כל קרביה. הטיטולים נגמרו, והאחות אמרה שאין הקצבה לעוד. גם עמוד אינפוזיה לא היה, אז ידי האחת הפכה לעמוד כאשר בשנייה טיפלתי בתינוקת והנקתי אותה. בתוך זמן קצר נגמר לי החלב, כי לא הייתי זכאית לארוחה. הביאו לנו מטרנה שפג תוקפה. הייתי חסרת אונים. מאוד דאגתי. זאת לא הילדה הראשונה שילדתי, אבל מעולם לא נתקלתי במציאות מורכבת כל כך. מה גם שהידע הרפואי והוותק האימהי שלי לא הוסיפו לי שלווה.

ואז עברה שם סטאז'רית צעירה בשנים. הכרתי אותה. במהלך לימודיה היא התלוותה אליי בעבודתי בחדר הלידה. היא חייכה אליי חיוך שובה לב, שמה יד רכה על כתפי השמוטה ואמרה בקול נעים: "חנה, יהיה בסדר", והמשיכה נחפזת לדרכה. בן רגע הזדקפתי. הרגשתי זרם חם מזדחל לאורך גופי, נשמתי נשימה עמוקה – ונרדמתי. אחרי כמה דקות התעוררתי מאוששת קמעא. כמה הכרת הטוב יש לי על שלוש המילים הללו, שהיו מדויקות לי ברגע המסוים הזה של חיי. כמה שאבתי מהן כוח. רק שלוש מילים, שזוקפות כפופים.

אך האמת היא שבמשפט "יהיה בסדר" חסרה זווית ראייה. חשוב להרגיש באמת שעכשיו כבר בסדר. זה נהדר כשאפשר להתבונן במציאות בלב מפרגן ובעין טובה. תורת הביולוגיה תספר כי הנוגדן היעיל ביותר לנגע החשיבה השלילית הוא שינוי הנרטיב לחיובי. מוכח מדעית. הנוגדן נצמד לקולטן השלילי והופך אותו למטען חיובי. כן. ראייה אמונית מפוכחת יכולה להפוך את הרע לטוב, בדיוק כמו אצל כדוריות הדם.