"הבכור אשר תלד" – פדיון הבן

לידת הבן הבכור הייתה מאז ומתמיד חוויה מיוחדת לזוג ולהוריו. לידה זו ביטאה המשכיות, בניית טבעת נוספת בשלשלת הדורות.

קיימים כללים מפורטים מהן הזכויות והחובות של הבכור, ויש הבדל בזה בין בכור לאב ובין בכור לאם. להלכה הבן הבכור לאמו חייב בפדיון הבן, אם הוא אכן היה הוולד הראשון ש'פתח' את רחמה.

אם היולדת הפילה בעבר נפל שהחלו להתרקם אבריו – נשאלת שאלה לגבי החובה בפדיון .לכאורה, התינוק שנולד כעת אינו בכור לעניין פדיון. חז"ל קבעו לכך גבולות. היום, בעזרת מכשיר האולטרסאונד, יעש אפשרו לדייק יותר בהלכה זו. לפי חז"ל, אם הנפל היה בן פחות מארבעים ימי הריון – [ופה הספירה היא מזמן ההפריה ולא כפי שמקובל לספור שבועות הריון], אין ספק שהתינוק שנולד אחריו חייב בפדיון הבן.

ואפילו אם ההפלה אירעה לאחר ארבעים ימי הריון, אך הרופא ראה במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד) שהתפתחותו נעצרה הרבה לפני כן על פי גודלו של העובר – פודים את התינוק שנולד. במקרים של ספק – מקיימים פדיון הבן ברוב עם אבל האב לא מברך ברכה.

לעיתים רחוקות, מתפתח הריון מחוץ לרחם האישה, כשמשתרש העובר בחצוצרה של אישה, למשל . אם מדובר בשלב הריון שבו נרקמו אבריו , יתכן שיהיה צורך בניתוח להוצאת העובר , שהרי אין לו סיכוי להתפתח לתינוק כאשר אינו ברחם, ועצם נוכחותו בחצוצרה מסכנת את בריאותה של האם. התינוק שיולד אחר כך יזכה את אביו במצוות פדיון הבן בברכה, , מפני שהעובר הראשון הרי לא 'פטר' את הרחם ומעולם לא היה בן קיימא.

בכור שנולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון, מפני שהוא לא 'פתח את הרחם' בלידתו. לעיתים נולד הבכור בעזרת 'שולפן ריק' (מכשיר ואקום), בו משתמשים כשיש עצירה בתהליך ירידת הראש או במקרה של מצוקת עובר.  הבכור הזה  חייב בפדיון בברכה מפני שמכשיר הווקום אינו חוצץ בין ראש העובר לבין הרחם. בלידה בעזרת מלקחיים נחלקו הפוסקים, אולם השימוש במלקחיים בימינו די נדיר, מסיבות מדיקו-לגליות בעיקר, כך שהמיומנות כמעט ונעלמה מן העולם.

זמן פדיון הבן הוא חודש לאחר הלידה. גם אם ברית המילה נדחית מסיבות רפואיות– פודים את הבכור בזמנו. לדעת רוב הפוסקים ה'חודש' לגבי פדיון הוא לאחר שעברו 29 ימים מלידתו, ובתנאי שעבר גם זמן של חודש של לבנה – היינו 29 יממות ו-12 שעות וכשלושת רבעי שעה. ותמיד זה גורם להרבה מאד 'פילסופים' סביב יום חגיגת הארוע.

יש לנו קרוב משפחה שלצערו התאלמן והתחתן מחדש. נולד לו בן בכור לאשתו הראשונה וכך גם לאשתו השנייה. וכך הוא חגג שני טקסי פדיון הבן. אחד מהאורחים חסר הטקט בירך אותו על כך שזכה לפדיון הבן כפול. אנחנו זכינו ב"ה לפדות את בכורנו וגם חלק ניכר מנכדינו. ואמנם עדיין לא זכינו לנכד שהוא כהן. לזה אנחנו מייחלים. עוד ידינו נטויה.