הילד שנולד בגיל מאה

האם ניתן להסביר רפואית את סיפור לידתו של יצחק? ד"ר חנה קטן בוחנת את הסיפור המקראי של שרה אמנו דרך עדשת המדע: היריון ללא מחזור, הנקה בגיל מבוגר, והורות יציבה בגיל מאה. גם היום, כל אלה דורשים תהליכים רפואיים מורכבים במיוחד.

חז"ל אמרו ששרה אמנו אינה ככל הנשים, ובמונחים של הרפואה בת ימינו – זו אמירה זהירה מאוד.

אם בוחנים את כל מה שעבר עליה, מתברר עד כמה מדובר ברצף של ניסים ביולוגיים: כניסה להריון ללא מחזוריות נשית, נשיאת הריון מלא בגיל תשעים, הנקה בגיל כזה – ויש מפרשים שסבורים שנולדה כשהיא "אלונית" – כלומר חסרת רחם מלידה.

ואם לא די בכך – הרי גם כושר הורי וגופני לגדל ילד מתבגר בגיל מאה. כל אחד מן האתגרים האלה לבדו נחשב לחריג ביותר מבחינה רפואית, וכשמצרפים אותם יחד – מדובר בפלא של ממש. יצחק היה ילד של ניסים גדולים.

מנקודת מבט רפואית, ידוע כי עם העלייה בגיל ישנה ירידה חדה בכמות ובאיכות הביציות. אישה נולדת עם כשני מיליון ביציות, אך מדי חודש רבות מהן מתנוונות ונעלמות בתהליך טבעי. בגיל 45 נותרות רק אלפי ביציות בודדות, ורבות מהן פגומות מבחינה גנטית בשל הצטברות של שברים בכרומוזומים. לכן, הסיכוי להרות באופן טבעי אחרי גיל 45 נמוך מאחוז אחד.

החידוש הגדול של הרפואה בעשורים האחרונים הוא האפשרות להשתמש בביציות מתרומה. בטכנולוגיות של הפריה חוץ-גופית משתמשים בביצית של תורמת צעירה, מפרים אותה ומחזירים את העובר לרחם של האישה שמעוניינת להרות. כך ניתן לעקוף את מגבלת איכות הביציות, אך עדיין נדרש רחם תקין והורמונים מאוזנים כדי לאפשר הריון מוצלח. כיום יש נשים בגילאי 50 ואף 55 שיולדות באמצעות תרומת ביצית, אך זהו תהליך מורכב שדורש מעקב רפואי צמוד בשל סיכונים אימהיים – כגון יתר לחץ דם, סוכרת הריונית ונטייה לקרישיות יתר. גוף האישה בגיל מבוגר יכול אמנם לשאת הריון, אך הוא זקוק לתמיכה רפואית אינטנסיבית. כל טיפול כזה מתבצע, כמובן, בתיאום עם איש הלכה.

לגבי הנקה בגיל מתקדם – כדי להניק יש צורך בהפרשת ההורמונים פרולקטין ואוקסיטוצין, המיוצרים בבלוטת ההיפופיזה שבמוח. הורמונים אלה אחראים לייצור החלב ולהזרמתו החוצה. בגיל מבוגר, רמתם יורדת באופן טבעי. כיום ניתן לעורר הנקה גם ללא לידה, אך זהו תהליך שדורש התערבות רפואית ומעקב. הגוף מסוגל להתעורר מחדש – אבל אינו עושה זאת מעצמו.

ובאשר להורות בגיל מאוחר: רופאי הפריון והלידה עוסקים לא רק בשאלת הכניסה להריון, אלא גם באיכות החיים של המשפחה לאחר מכן. האם יש מערכת תמיכה? האם קיימת יכולת פיזית ונפשית לגדל ילד מתבגר? מצד אחד, מחקרים מצביעים על כך שילדים להורים מבוגרים נוטים ליהנות מרוגע נפשי ויציבות רגשית בזכות ניסיונם של ההורים. מצד שני, קצב החיים הנדרש לטיפול בילד עלול להקשות בגיל מבוגר. ובכל זאת – לא אחת, ילדים שנולדו לאימהות בגיל מבוגר נהנים מסביבה משפחתית מגובשת, כלכלית ורגשית. בזכות השקט הנפשי בבית, מתפתחים טוב יותר מנגנוני ויסות רגשי ותפיסת ביטחון בסיסית אצל הילד.

כשקוראים את סיפור לידתו של יצחק דרך עדשת הרפואה המודרנית, מגלים שלא מדובר בנס אחד – אלא ברצף של ארבעה או חמישה ניסים ביולוגיים. המדע מתקדם בקצב מרשים: טיפולי פריון חדשניים, שיקום תאי ביצית, השבחת רירית הרחם ואפילו מחקרים על יצירת תאי רבייה מתאי גזע. אך הרפואה של היום עדיין רחוקה מהאפשרות לאפשר הריון טבעי בגיל תשעים – קל וחומר הנקה וגידול של נער בגיל מאה.

גם אנחנו חיים בתוך ניסים. גם ילדינו הם ילדי ניסים. יהושע שני, יו"ר פורום גבורה ואביו של אוריאל שני הי"ד, אמר לי שהוד נשמתם של ילדינו – הוא נס גמור. לפני המלחמה לא יכולנו לשער את רוממות מעשיהם ומסירות נפשם. אכן – אין בעל הנס מכיר בנסו.