המתנה שעדיף שלא לקבל

איילה ליבוביץ מודה לקב"ה על הזכות המיוחדת לגדל 3 ילדים בעלי מחלות גנטיות, אולם לדור הצעיר היא ממליצה – לכו לעשות בדיקות גנטיות

פורסם בתוך בשבע | כ' בשבט תשע"ז 16/02/17

זקני נוף איילון יודעים לספר כי במשך שנים ארוכות, בחול ובשבת, ביום ובליל, הוקפץ האמבולנס היישובי לבית משפחת ליבוביץ.

שלושים שנה חוותה המשפחה שרשרת של נסיעות חפוזות, אין-סוף אשפוזים ממושכים בטיפול נמרץ, וכל זה בלי לדעת אם זאת לא תהיה הנסיעה האחרונה.

שלושה מילדי משפחת ליבוביץ נולדו עם דיסאוטונומיה משפחתית. הילדים החולים לא אכלו בדרך הרגילה ולא צמחו לגובה רגיל, אבל שפעו שמחת חיים וטוב לבב. הם היו פעילים בחיי הקהילה, בבית הכנסת, היו אהובים מאוד והעשירו את סביבתם. לאחר טיפוח אוהב וממושך במשך שנים נפטרו שלושתם, זה אחר זה, ולבני הזוג ליבוביץ נותרו כנחמה שני הילדים הבריאים שכבר בנו את ביתם. אך תמיד המבט היה אל-על.

ישנם בעולם כ‑350 חולי דיסאוטונומיה משפחתית, וכשליש מהם מתגוררים בישראל. שיעור הנשאות של גן המחלה בקרב יהודים אשכנזים הוא אחד ל‑30, ובקרב יהודים אשכנזים ממוצא פולני עולה השיעור לאחד ל‑18. זו מחלה תורשתית חשוכת מרפא, שמתבטאת בחוסר שליטה על התפקודים הרצוניים והבלתי-רצוניים של הגוף. לאחרונה נמצא שבעכברים שחלו במחלה, הוספת חומר בשם פוספטדילכולין הגבירה את הפעילות התקינה של הגן הפגוע. פתיחת צוהר של תקווה.

ועדיין אין כמו רפואה מונעת. באחת השיחות שלנו איילה שבה וסיפרה לי כמה היא מודה לריבונו של עולם על החסד שעשה עמה, שבזכות ילדיה החולים היא למדה חסד מהו, נתינה מהי, אהבה מהי. "ממרום גילנו ברור לנו שילדינו הבריאים גדלו להיות אצילי נפש מיוחדים בזכות ילדינו החולים", היא אמרה, אולם הוסיפה כי "למרות הידיעה שזכינו להתרומם מעלה-מעלה בזכות הנשמות המיוחדות, היהלומים, שהעניק לנו הבורא, ואנו מודים לו על כך שבחר בנו להיות חוות הגידול שלהם, אני לא מקלה ראש בסבלם ובסבלנו". היום באמצעות בדיקות גנטיות (של 'דור ישרים', למשל) אפשר לאתר את המוטציה הגנטית ולמנוע נישואים של נשאי מחלה גנטית משותפת. איילה ליבוביץ, אֵם הבנים, ממליצה על כך בכל פה, למרות אהבתה העזה לאיש שלה, והאהבה הגדולה שהייתה להם לילדיהם החולים.

ויטמינים? קחו פרי

כשאישה שואלת אותי: "דוקטור, איך אני יכולה להתחזק? על אילו ויטמינים תמליצי?" התשובה שלי היא שריבונו של עולם הטביע בפירות ובירקות שלל ויטמינים במינון המדויק ביותר. גם בריא וגם טעים. לאחרונה פורסמו מחקרים על יעילותם של אגוזים, שקדים ואגוזי פקאן במניעת מחלות לב וכלי דם וגם סרטן.

מחקר אחר, מקיף ביותר, שנערך על 15,000 איש בארצות הברית, מצא כי צריכת פלפל אדום חריף קשורה בהפחתה בתמותה ממחלת לב ומשבץ. המעניין במחקר הזה הוא שהחוקרים מצאו כי האנשים שנטו לצרוך יותר פלפלים אדומים חריפים היו בעיקר גברים צעירים, בעלי רמת השכלה והכנסה נמוכה, מעשני סיגריות, צרכני אלכוהול ובשר, ועדיין יחסית הייתה אצלם כמות נמוכה יותר של חולי לב. ההסבר המשוער לתופעה הוא חומר בשם קפסאיצין (Capsaicin) שנמצא בפלפלים אדומים חריפים. הקפסאיצין הוא חומר שמעורב בתהליכים שמונעים השמנה, ומווסתים זרימת דם בעורקים הכליליים. הקפסאיצין הוא גם בעל תפקיד נוגד חיידקים, וכך ככל הנראה הוא משפיע בשיפור בריאות הסביבה שבה נמצאים חיידקי המעי.

מול התזונה הבריאה ניצבת התזונה שלילית. מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו כי תזונה שלילית עלולה לפגוע באיכות ובאורך החיים, אפילו אם לאחר מכן משנים את הרגלי התזונה. חוקרים הראו כי זבובים שחיים על דיאטה עתירת סוכר נוטים למות מוקדם יותר. הזבובים, שחיים 90 יום בממוצע, הוזנו על ידי אחת משתי הדיאטות במשך כחודש ימים, ולאחר מכן חזרו לתזונה בריאה. מתברר שגם לאחר שיפור התזונה, הזבובים שניזונו מהדיאטה השנייה נטו למות מוקדם יותר. הנחת היסוד היא שתזונה לא בריאה מביאה לתכנות מחדש של פעילות הגנים לטווח הארוך.

עם זאת, ישנם מזונות שנחשבים לבעייתיים ויוצרי אלרגיות, אך מתברר שבמקרים מסוימים דווקא חשיפה לתזונה האלרגנית במנות קטנות כבר מגיל צעיר מועילה לאלרגיה. על פי הנחיות חדשות של המכון האמריקאי לבריאות, מומלץ לחשוף תינוקות כבר מגיל ארבעה חודשים למזונות המכילים בוטנים ושומשום. ההנחיות באות בעקבות תוצאותיהם של מחקרים אחדים, מהם גם כמה שנערכו בישראל, שהראו שצריכת בוטנים בגיל ינקות הביאה להפחתה של 81 אחוזים בסיכון לפתח אלרגיות בשלב מאוחר יותר. הדבר דומה אולי לשיטות שבהן משתמשים פסיכולוגים התנהגותיים במהלך טיפול בחרדות, בהן ההמלצה למטופלים היא להיחשף באופן הדרגתי לגורם החרדה עד להיחלשותה או אף היעלמותה.

השמירה הנכונה על הבריאות כוללת תודעה תזונה ותנועה. על תזונה כבר דיברנו. ולגבי תנועה, מחקר חדש מוצא כי פעילות גופנית מפחיתה תמותה גם במתכונת של "לוחמי סוף השבוע", וגם בקרב אלו שעושים פעילות בהיקף קטן מהמומלץ. במסגרת מחקר זה נאספו נתונים מסקרי בריאות שנערכו באנגליה ובסקוטלנד בין השנים 1994 ו‑2012, כשניתוח הנתונים נעשה בשנת 2016. במחקר, שבו נכללו כ‑70 אלף משתתפים, נמצא כי פעילות גופנית, גם אם בתדירות שבועית נמוכה או רק בסוף השבוע, מובילה להפחתת התמותה מסרטן, ממחלות לב וממחלות אחרות.