הנס הנפלא

בעולם המקצועי הרפואי, תכנון משפחה=צמצום הילודה. מאיפה זה נובע? ריבוי ילדים במשפחה נתפס בעולם המודרני כמדד מרכזי למיתוג של המשפחה כטעונת טיפוח, כזו שללא ספק הגיעה מרובד סוציואקונומי נמוך, כאילו אין דבר כזה 'תכנון משפחה' חיובי, שרואה בעין יפה ריבוי ילדים מלכתחילה.

וגם מהיבט הלאומי – עד לפני שנות דור היה ברור שעמים עם ריבוי ילודה הם בצרות, והסיכוי שלהם לצאת ממעגל העוני קלוש. לפני שנים שונה הביטוי משפחה 'מרובת ילדים' למשפחה 'ברוכת ילדים'.

בארצנו- ישנה אוכלוסייה ברוכת ילדים [לא מרובת ילדים], שהיא שונה לחלוטין מהמשפחות עליהן נסובו מחקרים סוציולוגיים ואפידמיולוגיים בעבר. מדובר באוכלוסיות דתיות שיולדות הרבה ילדים מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ.

הם בעלי מעמד סוציואקונומי גבוה, בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית, ומקפידים על מעקב רפואי ברמה גבוהה. ומסתבר שהתוצאות המיילדותיות לא רעות, שלא לדבר על הצד החינוכי.

עוד פן שהשתנה מן הקצה עד הקצה בהבנת התמונה היא שישנם עמים בעבר שדאגו לצמצום ילודה דרסטי , וכעת מבקשים להגדיל את המשפחות – כמו סין, ששלחה משלחת מקצועית לבית חולים לניאדו כדי לקבל כלים לטיפול בהריונות של 'ולדניות'. מהי הסיבה לתפנית הזאת? הרי אין לסינים מצוות 'פרו ורבו'? הסיבה היא שהאוכלוסייה מזדקנת, והדור הצעיר שמונה רק 30-40% מהאוכלוסיה מחזיק על כתפיו הצרות שני דורות של זקנים וקשישים שלא השכילו להעמיד לעצמם דור מחליף.

ביפן, בסין, בחלק ממדינות הפדרציה הרוסית, בכמה ממדינות אירופה, בעיית הזדקנוות האוכלוסיה מתחילה להפעיל את כל הפעמונים – והפתרון היחיד שנמצא כרגע הוא הכנסת מהגרים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, סוס טרויאני שבשלב מסוים יקום על יוצרו ועל מטיבו ואיש לא יודע איך הסיפור הזה ייגמר.

מדינת ישראל ששומרת על דמוגרפיה חיובית, היא אי בודד של שפיות ושל תקווה בתוך מדינות ה-OECD, כאשר הילודה היהודית מגיעה ל-3.3 ילדים לכל אשה בממוצע ואף יותר. ולא, לא נכון לומר שרק המשפחות החרדיות והחרד"ליות והדתיות שמגדלות מבחירה משפחות גדולות של 7-8 ילדים ואף יותר מטות את התוצאה לכיוונה החיובי, אלא גם משפחות שלא קשורות לתורה ולמצוות מגדלות היום בדרך כלל בין 3-4 ילדים. כל המומחים מסכימים שזה סימן לאופטימיות, לתקווה, ולאהבה גדולה…

אבל האם אכן הריבוי מביא ברכה? וכמה נחשב ריבוי? זה כבר עניין אינדיווידואלי, והוא גם לא תלוי רק ברצוננו, כידוע. יש משפחות שמאד רוצות להתרחב אבל ריבונו של עולם לא מאפשר, למרות פניה לטיפולי פריון מתקדמים. כן, אנחנו מטפלים במשפחות שרוצות להתרחב , מדובר באי פריון שניוני. אבל לא תמיד הטיפול מצליח. וישנן משפחות שבהן קיים קושי כלכלי, או זוגי, או בריאותי, או רגשי, ולכן אין ביכולתם להרחיב מאד את המשפחה. זה ממש לא עניין כמותי. והמצווה וגם הברכה אינה מכוונת לכך כאשר לא מתאים.