הקמת המשכן – מחלות תעסוקתיות

עם ישראל ניגש במרץ רב להקים את המשכן. עם של עבדים מצא בתוכו מומחים להכנת כל חלקי המשכן, הקטנים עם הגדולים, מקרשים במשקל של טונה חתוכים במידות מדויקות – ועד לחוטי כסף וזהב משולבים זה בזה להכנת בגדי הכהונה ואת הפרוכות ואת היריעות.

לא רק מומחים עסקו בכל הנושאים האלו אלא גם עובדים פשוטים, ואפילו נשים נקראו למלאכה, למשל כדי לטוות את חוטי הצמר משיער העיזים.

מקצוע הבניין הוא מקצוע רציני. אגב, בננו הוא מהנדס וברור לי שהוא יבנה את בית המקדש. מלאכת הבנייה כוללת בתוכה למעשה מלאכות רבות ושונות, שכולן תפקידם להקים בית תקין ומתפקד על כל חלקיו. סביבת העבודה ותהליכי העבודה במפעלים רגילים קבועים פחות או יותר, אך סביבת העבודה ותהליכי העבודה באתרי בנייה משתנים בקצב מהיר על פי שלבי העבודה השונים והמקומות המשתנים. אחת מתוצאות הלוואי של הפעילות הזאת היא מחלות תעסוקתיות שקשורות באופן ספציפי לעבודות האלו. בענף הבנייה מדובר בעיקר על תאונות של נפילות מגובה, ובסיכונים בטיחותיים רבים שפחות שייכים לבניין המשכן והכנת כליו.

נוסף לפגיעות מנפילות ומתאונות בתוך אתרי העבודה נפגעים פועלים רבים מהלחץ והחרדה שבעבודה הזו, וכן מפגיעות בעור כתוצאה מטיפול בחומרים חריפים או חמים במיוחד. נוסף על כך קיימות פגיעות מחמת העבודה בשמש הקופחת, וחשוב לשמור על אמצעי הזהירות המתאימים גם במחיר האטה מסוימת בקצב העבודה. גם בעבודת הקודש של בניין ארץ ישראל חשוב לשמור על בטיחות בעבודה, והחזון של עבודה עברית חייב לכלול גם עבודה בטוחה ונקייה בכל התחומים.