admin
המתנה בתור לרופא מלווה לעיתים במתח, במיוחד כאשר יש תחושה שהתור אינו מתקדם בצורה הוגנת. אמנם יש מקרים מוצדקים להקדמת תור, כמו חתימה על מסמך או מצבים רפואיים דחופים, אך לרוב יש לשמור על הסדר וההוגנות.
לחכות בתור זאת לא הנאה גדולה. במרחב ההמתנה לתור לנותני שירות, ובמיוחד לרופא מטפל, רווח מתח רב, בוודאי כאשר הרושם הוא שהתור לא מתקדם בצורה הוגנת – האחד נכנס 'רק לרגע" ונשאר בפנים חצי שעה, השני 'רק יצא לרגע' ועכשיו הוא חוזר ישר לראש התור, ועוד.
הבעיה היא שלא תמיד אנו יודעים להבדיל בין סיבות מוצדקות להקדמת התור לבין אלו שאינם. למשל- אם מטופל מבקש רק להחתים את הרופא על מסמך וזה ייקח דקה אחת , אין סיבה שימתין שעתיים, וכנ"ל אם נכנסת מטופלת לרופאה בגלל דחיפות רפואית חריגה שאיננה סובלת דיחוי כלל.
אבל בדרך כלל צריך לשמור על הסדרים. הפתגם האנגלי 'טיים איז מאני' מבטא את העובדה שהזמן שווה כסף, אבל לא רק. התור הוא זכות שמוקנית לאדם לקבל בזמן המגיע לו את מה שמגיע לו, ו'לגנוב' את הזכות הזו הוא כמעט כמו גניבת ממון. חז"ל קבעו לגבי ראיית הירח החדש שמי שהגיע ראשון נכנס להעיד ראשון וכן הבאים אחריו לפי הסדר, ללא שיקולי ייחוס או טרחה .
האם יש יוצאים מן הכלל? יש. אם מדובר בקשיש או בנכה או באשה הרה– ראוי לנהוג על פי דרך ארץ ומידת החסד ולוותר להם . ומה עם מטופל שהוא קרוב של הרופא? סביר להניח שאם הבעל של הרופאה רוצה להיכנס למרפאה כדי להעביר לה משהו לא יבקשו ממנו לחכות שעה בתור. ואם הרופאה מבקשת להקדים מישהו בתור, האם זה לגיטימי? תלוי בנסיבות, ולא תמיד התשובה ברורה.
כשהייתי אחראית על מחלקת יולדות נדרשתי לקבוע כמה זמן תישאר היולדת באשפוז. בדרך כלל השיקול היה מקצועי וענייני לגמרי, אבל לפעמים נכנסו גם שיקולים נוספים. למשל -אם הייתה אישה שגרה בהתנחלות רחוקה על גבעה שוממה , שהתינוק שלה נשאר מאושפז במחלקה עקב צהבת ילודים, אפשרתי לה להישאר עוד יום-יומיים במחלקת יולדות כדי להקל עליה ולשמור על ההנקה. וכך לגבי אישה וולדנית משכונת מאה שערים, שהחזרה הביתה כוללת טיפול בעוד עשרה ילדים. אבל ידעתי שהנושא מאד עדין ושיש לקחת שיקולים כללים בחשבון ולא ליצור רושם של חוסר אובייקטיביות ומקצועיות.