'והיית אך שמח' – מסתבר שזה גם בריא

מומחים במדעי המח טוענים שהדרך אל האושר לא עוברת דרך ההנאות הרגעיות. המרכיב העיקרי של אושר הוא משמעות, כמו שטען ויקטור פרנקל.

הנאה היא דבר רגעי שקשור לדברים חומריים יותר, אבל שמחה מגיעה ממעשים טובים שאנחנו עושים, מפעילות משמעותית, מתחושת שליחות, ובהשקעה באנשים שאנו אוהבים. במחקר בו שאלה אחות אנשים במצב בריאותי סופני, בחכמה שלאחר מעשה, איזה פיספוסים היו להם בחיים ועל מה הם מתחרטים היום – התשובות סבבו כמעט תמיד סביב לחיי משמעות – חלק הרגישו שהם לא בילו מספיק עם אוהביהם, חלק הצטערו על כך שהם עבדו יותר מדי שעות, וחלק סיפרו שבהסתכלות לאחור חורה להם שהם לא שמחו יותר. אבל איך מעוררים את השמחה? יש לכך כלים חיצוניים, כמו הצחוק.

אפשר לעורר שמחה על ידי ניגון ומחיאת כף, וגם על ידי צחוק. הצחוק טוב לבריאות, הוא מרפא לנפש, מרפה שרירים מתוחים, מפחית דאגות וחרדות, משפר קשרים בין אישיים, מעצים את המערכת החיסונית ומשרה הרגשה כללית טובה. בשעת צחוק משתחררים הורמונים 'טובים' שמרגיעים ומוסיפים אנרגיה (אנדורפינים), ומצב הרוח משתפר. הצחוק גורם לעיסוי של מערכת הנשימה והלב, ולהגברת הזרימה של דם מחומצן בכל הגוף.

הצחוק מוריד את רמת הורמוני הדחק, ומפחית לחץ דם. הוא מגביר את אספקת החמצן לגוף על ידי התרחבות הריאות. במדידות של MRI בהם משתקים את שרירי הפנים על ידי זריקות של בוטוקס, נמצאו שינויים משמעותיים במח האדם בעקבות כך. בבדיקת אולטרסאונד מיילדותי תלת-ממדי נראה העובר ברחם אמו מחייך. אפילו תינוק עיוור מחייך לקולו של אדם אחר, מבלי לראות ובלי אפשרות לחקות חיוך שהוא ראה. ילדים צוחקים 400 פעם ביום, ואילו המבוגר צוחק רק פעמים בודדות ביום, אם בכלל… כשאדם צוחק הוא משחרר שליטה משרירי הפנים, וכך מושרה בו רוגע. אחד מגורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות הוא מתח נפשי. אם אדם רוצה לשמור על בריאות ליבו, טוב שיאמן את שריר הצחוק בנוסף לתרגילי הכושר היומיים.