וידום אהרן ומשפחות השכול

אהרון לא פורץ בבכי, אולם הוא מתמודד עם האובדן באופן שונה: לא במילים, אלא בתפקוד. הוא ממשיך למלא את תפקידו. התגובה של אהרון לאובדן לא תואמת את התפיסה הרגילה של שכול.

 חדשים שמגיעים לעולם, וזה נפלא. אבל לפעמים ישנן גם דברים עצובים כמו לידות שקטות – הילוד לא יוציא קולות של בכי.

קולות בכי תהיינה של אמו. אבל לפעמים גם האם שותקת. דממה של אבל עמוק. של שיתוק. בפרשת שמיני, לאחר מות בני אהרון, אנחנו מוצאים דימוי חזק של אבל שקט. אהרון לא פורץ בבכי. הוא מגיב בדרך שלא תואמת את מה שאנחנו מצפים מאדם שחרב עליו עולמו. לא נוכל להבין בדיוק מה חווה אהרון, יתכן והצער היה כל כך כבד שהוא חווה סוג של ניתוק רגשי לזמן מה.

לפי מחקרים פסיכולוגיים, תהליך האבל מתקדם בדרך כלל דרך חמישה שלבים: הכחשה, זעם, מיקוח, דיכאון וקבלה. אך חשוב להבין ששלב ה"קבלה" לא בהכרח מציין סיום של תהליך רגשי. לדוגמה, מחקרים עדכניים מ-2020 הראו כי אנשים שעברו אובדן משמעותי עדיין חווים תחושות של עצב וגעגועים שנים לאחר מכן, אך אלו שצברו "תמיכה חברתית" – כלומר, שיתפו את כאבם בסביבה תומכת – הראו פחות סימנים של דיכאון וחרדה.

אהרון לא פורץ בבכי, אולם הוא מתמודד עם האובדן באופן שונה: לא במילים, אלא בתפקוד. הוא ממשיך למלא את תפקידו. התגובה של אהרון לאובדן לא תואמת את התפיסה הרגילה של שכול. בניגוד למה שמצפים מאדם בשעת משבר, אהרון לא מתפרק. התנהגותו מעלה את השאלה – האם זאת הדרך הבריאה ביותר להתמודד עם אובדן? מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מצביעים על כך שאנשים שממשיכים לעסוק בעבודה או במטלות שגרתיות לאחר אובדן, נוטים להתמודדות טובה יותר עם הכאב, כי הם מקפידים על המשך של "סדר" במציאות הלא יציבה.

שמירה על תחושת שליטה והמשך הרצף של התפקוד היומיומי יכולים להקל על תחושת הכאב, לפחות בטווח הקצר. ישנם אנשים, והם כל כך רבים בינינו, דוגמת אנשי פורום הגבורה, ומשפחות שכולות רבות שפגשתי בשנה האחרונה, שמגיבים לאובדן בגבורה, בעשייה אין סופית, ובתמיכה במשפחות שכול אחרות ומרימים בכך לא רק את רוחם כי אם את הרוח הקולקטיבי של העם.

ההשפעות הרפואיות של האבל על הגוף לא נשארות בגבולות הנפש. מחקרים שהיו מבוצעים בשנים האחרונות מצביעים על קשר ישיר בין אבל לבין תחלואות לב, במיוחד אצל אנשים בגילאים מבוגרים. לפי מחקר שנעשה ב-2017 בבריטניה, נמצא כי נשים שזכו לתמיכה חברתית לאחר אובדן בן זוג, היו פחות חשופות לפתח מחלות לב לעומת אלו שלא זכו לתמיכה. מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של תמיכה פסיכו-חברתית בתקופות של שכול. באופן כללי, תהליכים פסיכולוגיים כמו אבל יכולים להוביל לתסמינים דמויי דיכאון, והם דורשים לעיתים טיפול רפואי ופסיכולוגי. דיכאון שלא מטופל יכול להוביל לירידה במערכת החיסונית וחשיפה למחלות כרוניות.

פרשת שמיני חושפת את המורכבות של האבל והתגובה האנושית אליו. אהרון הכהן, הממשיך במילוי תפקידו למרות האובדן, מהווה דגם של אנשים המצליחים לשלב בין כאב לתפקוד. המדע הרפואי והפסיכולוגי תומך בגישה זו, ומצביע על החשיבות של שמירה על סדר, תמיכה חברתית, ויכולת לעבד את האבל בצורה בריאה. חשוב לזכור שהאבל הוא לא רק פרידה, אלא גם שלב בהבנה של החיים החדשים שעומדים בפתח.