admin
את עבודת הגמר שלי בלימודי הרפואה עשיתי בנושא של 'ניתוח דופן והבא אחריו'- דיון רפואי היסטורי על המציאות של לידה לאחר ניתוח קיסרי- דבר שהיה לכאורה לא ריאלי לגמרי בימים אלו.
יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה. במסכת עבודה זרה מובא כי אמו של הקיסר הראשון ברומי מתה בלידתה ונבקע כריסה, והתינוק שנולד נקרא קיסר מלשון כרות. בעבר זה היה באמת סכנת חיים ללדת בניתוח קיסרי. אבל לא רק ניתוח קיסרי- כל ניתוח היה מסוכן ביותר. היו מנתחים בני אדם בעיקר בעקבות פציעות, וחוכמת הניתוח נחשבה משנית במסגרת מדע הרפואה. אחת הסיבות הייתה הצורך בניתוחים קצרים ומהירים ביותר, בגלל ייסורי המנותח בהיעדר הרדמה, והסיכון הרב גם לדימומים מסכני חיים וגם להיווצרות זיהומים בעקבות הניתוח , בהעדר אנטיביוטיקה וידע סביב היגיינה שימיתו את החולה גם אם הניתוח יצליח. למרות זאת ,מתוארים בספרות חז"ל סוגים שונים של ניתוחים ומכשירי ניתוח.
אכן, ניתוחים היו מאד מסוכנים עד לפני כמאה חמישים שנה, אז אירעו שתי התפתחויות ששינו את התמונה בנושא זה – הנהגת שיטות למניעת זיהומים, שכללו שטיפת ידיים קפדנית , חיטוי ושימוש באנטיביוטיקה מניעתית, ופיתוח שיטות הרדמה ואלחוש. בעשרות השנים האחרונות חלה התפתחות עצומה, הומצא מכשור מגוון ומתוחכם לכל סוגי הניתוחים, ושיעור ההצלחה של הניתוחים גדל מאוד. תחום מיוחד שהולך ומתפתח בכל סוגי הניתוחים הוא המאמץ שנעשה ל'הקטנת' הניתוחים ע"י מכשור זעיר ואמצעי ראיה מיוחדים, כך שהפגיעה בגוף המנותח תהיה קטנה ככל האפשר, ובעקבות כך סכנת הזיהומים תקטן, וההבראה תהיה מהירה הרבה יותר. וכך התפתחה טכנולוגית הלפרוסקופיות בה מחודר חמצן דו פחמני לחלל בטן ובעזרת טרוקר דרכו מושחל מקור אור ומכשור זעיר, מבוצע הניתוח. לאחרונה ישנן התפתחויות בתחום הרובוטיקה שמאפשרות דיוק מרבי ללא מגע אדם.
דוגמה להתפתחות שחלה בעשרות השנים האחרונות, הוא הניתוחים הלפרוסקופיים של כיס מרה. כשהייתי סטודנטית, נדרשתי להחזיק רטרקטורים, מכשירים שדחקו את הרקמות המצפות את חלל הבטן , במשך שעות מרובות, כדי שהכירורג יוכל לבצע את הניתוח עם שדה ראייה סביר. היום, הניתוח מבוצע תוך זמן קצר בעזרת לפרוסקופיה, והדבר מביא גאולה לסטודנטים, לרופאים, ובעיקר למטופלים.
לפעמים נשאלת השאלה- האם לנתח חולה שנותרו לו רק 'חיי שעה' (תוחלת חיים של פחות מ12- חודש), כשניתוח עשוי לגרום להבראתו אך עלול גם לקרב את מיתתו . על פי ההלכה, מותר לחולה לעבור את הניתוח המסוכן אפילו אם הסיכוי גדול יותר שימות מאשר שיתרפא, כי לא מתחשבים בסיכון לחיי שעה כאשר מנסים לרפא את החולה 'לחיי עולם'. והרי יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא
את כל הלידות ילדתי ב"ה בלידה רגילה, אפילו את לידת התאומות. אבל עברתי ניתוח קטן בהרדמה מקומית בהריון השישי במיני –לפרוטומיה, פתיחת בטן זעירה. אחד הדברים הקשים הזכורים לי מהניתוח הוא הכאב שליווה את הביקור של בעלי בכל פעם שהצחיק אותי. ועוד דבר שהקשה מאד היה התלישה ה'ברוטלית' של הפלסטר הגדול שהוצמד לצלקת האגנית על ידי הגינקולוג. כשהפכתי אני לגינקולוגית, הבטחתי לעצמי ש'לי זה לא יקרה'. אני מקווה שאכן הצלחתי בכך.
פורסם בגילוי דעת לפרשת ויקרא תשפ"ד