זעקת היולדות

אמא ל־15 לא צריכה עצות. את החברות הטובות ביותר שלי רכשתי בימים שלאחר הלידות של ילדיי. את כולן אני זוכרת, וגם באיזה חדר שכבנו ובאיזו מיטה הייתי. אחת השכנות בחדר הייתה אישה צעירה שסיפרה על הלידה הראשונה שהסתיימה בלידת ילדה עם טריזומיה 21 – ילדה שהיא החליטה למסור לאומנה. היא תיארה לי איך לאט לאט היא התחברה לילדה בביקורים קצובים אצל ההורים האומנים, ובסוף היא ובעלה החליטו להכניס אותה לביתם ובעצם ללדת אותה מחדש. הם קראו לה אור, וכל השבת ישבנו ועלעלנו באלבום התמונות של הבת שהיא אהבה כל כך.

פעם אחת הייתי בחדר עם חברה טובה מדולב. הרופא שטיפל בנו, הרב ד"ר מרדכי הלפרין, היה בעבר ראש הישיבה של הבעלים שלנו בישיבת הגולן, וכמה התפדחנו… הייתה לי שכנה לחדר מאחד מיישובי עוטף בית שמש, שילדה את הילד ה־15 שלה. אני הייתי לאחר לידה שלישית, והסתכלתי עליה בהתפעלות. ילדיה באו לבקר אותה, והחום בחדר היה בטמפרטורה של יד סולדת – כמה היא אהבה כל ילד וילד! באחד הימים אני שומעת מעבר לווילון שיחה שלה עם עובדת סוציאלית צעירה מצוות בית החולים שגוערת בה: "איך הגעת למצב העגום הזה? האם לא שמעת על מניעת היריון?" והשכנה שלי, כנראה נבוכה, שותקת. לא יכולתי לשתוק. קמתי מהמיטה, ניגשתי לחדר של העובדת הסוציאלית וסיפרתי לאישה יודעת־כול זו שלשכנה שלי אין מכונת כביסה, ובזה אפשר לסייע לה. אבל לעצות לגבי חינוך ילדים וגידול משפחתה היא בוודאי לא זקוקה.

הבונדינג חשוב מהכול. מה שברור הוא שבמהלך המשכב במחלקת יולדות, חוץ מאשר בשעות הביקור הרשמיות, החדר הופך לחדר השינה של היולדת. היא יכולה גם להרגיש בנוח להתנועע עם חלוק ולהניק ללא חשש מכניסה של זרים לחדר. אך בבית החולים בילינסון חושבים אחרת. לאחרונה הוחלט שם שגבר שנמצא בתהליך פונדקאות עם בן זוגו יוכל להתאשפז במחלקת יולדות כשהפונדקאית היולדת תאושפז במחלקת נשים, זאת כדי לחזק את הבונדינג שלהם עם התינוק. הגבר השני, בן זוגו, יהיה המלווה הרשמי, עם הצמיד על היד והזכות להיכנס למחלקה בכל שעה. הזוג המתאשפז יקבל גם ליווי והדרכה צמודה מהצוות הרפואי כמו כל זוג שמגיע ללדת, כולל סיור מקדים בחדרי הלידה. האם זה מזכיר למישהו את הסיפור 'בגדי המלך החדשים'?

ברשתות החברתיות הגיבו כמובן בסערה. בית החולים בילינסון מואשם שם בפגיעה בנשים. אחת הגולשות כתבה: "בעלי לא יכול להישאר לישון לידי אחרי הלידה כדי לעזור לי עם התינוק, גם לא אחרי קיסרי, אבל אתם תאשפזו במחלקה גבר בריא לחלוטין בשביל ה'בונדינג' שלו עם התינוק? השתגעתם?" אחרת כתבה: "תנו להם חופשת לידה, תנו להם מענק לידה, אבל אל תיקחו ממני את הזכות להיות כאובה, הורמונלית ומדממת בצורה פרטית". ומה אתם אומרים? האם אנחנו אכן מתקדמים?

חופשת לידה – לפחות שנה. גם בנושא חופשת הלידה יש עוולות שדורשות תיקון. חופשת לידה היא לא סתם חופשה לאחר לידה. היא תקופת החלמה לאם (וגם לאב) לאחר מסע של היריון ולידה, ומיועדת גם לטיפול בתינוק. אבל זאת לא חופשה. האישה עסוקה 24/7 בטיפול ביצור חסר ישע שאינו חומל על שנת הלילה של הוריו. אם ההחלטה הייתה בידי, הייתי מאריכה באופן ניכר את זמן חופשת הלידה ליולדת לפחות עד שנה מהלידה. כך מקובל במדינות כמו סקנדינביה, צרפת ועוד. תינוק שמתעורר עם בוקר למבט המעריץ של אבא ואמא יגדל עם ביטחון ויפגוש פחות ריטלין ופסיכולוגים. גם מנקודת המבט של גינקולוגית, 15 שבועות אינם מספיקים להתאוששות הפיזית והנפשית שהיולדת זקוקה לה. חשוב שמקומות העבודה יאמצו את האידיאה שלמרות הרצון לקריירה, זכותה של האם לשהות בבית בתקופת משכב הלידה זמן מתאים, ושתדע שמקומה בעבודה שמור ומשוריין.

מה יעשו המתמחות? והנה, יש המערערים על תפיסה זו. בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת שבה השתתפתי השבוע, נכחו רופאות צעירות עם תינוקות יונקים בחיקן. הוועדה דנה בביטול הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנוטלות כמה חודשי חל"ת כהמשך לחופשת הלידה. במהלך הקורונה הוסדר מחדש כל נושא קבלת דמי אבטלה בחל"ת בחקיקה, ונקבע שרק כאשר מעסיק מוציא את העובד לחל"ת כפוי הוא זכאי לדמי אבטלה. אחת הקבוצות שנפגעה מהתיקון הזה במיוחד היא המתמחות ברפואה, שעובדות כידוע שעות רצופות רבות.

לוועדה בכנסת הגיעה רופאה צעירה בהתמחות עם תינוקה בידיה, ובדמעות סיפרה שבנוסף לקשיים הרגילים של רעיה ואם שגם מתמחה ברפואה, באה לה הצרה הזאת. היא לא יכולה לחזור לעבודה אחרי 15 שבועות בלבד כי אין משרת אם בהתמחות, ומיד כשתחזור היא תעבוד 320 שעות בחודש, כולל שתי תורנויות בשבוע שמשמעותן יותר מיממה מחוץ לבית, כך שאין שום סיכוי שהיא תוכל להמשיך אפילו בהנקה חלקית. אם היא תתפטר ממקום העבודה התקן שלה ייתפס על ידי מתמחה אחר ולא יהיה לה לאן לחזור. היה על כך דיון, אבל לשנות שוב את החוק זה לא פשוט. אני בספק אם המערכת תצליח להתגמש פה, למרות שברור שכך צריך להיות.

היולדת הפכה לרופאה. אני לא זכיתי לחופשת לידה בלידות הראשונות. אחרי לידת הבכור הייתי סטודנטית לרפואה וחזרתי מיד ללימודים. עמדנו שעות בביקור רופאים במחלקה הפנימית, וכשסוף סוף נגמר הביקור לא יכולתי להתיישב בגלל התפרים ועל החלוק נזל חלב. בשנת הסטאז', ולנו תינוק בן חודשיים, היה האיש אורז את שלושת הילדים בחצות הלילה, בקור החורפי, והם הגיעו עטופים בשמיכות, סמוקי לחיים וחצי רדומים, מלווים את האח הקטן שצריך לינוק, כי יותר ממה שהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה להניק. לאחר הלידה השביעית, ואני בהתמחות במחלקת נשים, קרה הדבר הביזארי הבא: המחלקה נשארה בלי רופאה (היינו רק שתי רופאות בצוות), והיו לי ייסורי מצפון על כך שילדתי והשארתי כל כך הרבה עבודה לצוות. אז לאחר ארוחת הבוקר עם חברותיי היולדות קמתי ועטיתי חלוק של רופאה ויצאתי לביקור במחלקת יולדות, לתדהמת היולדות שרק הרגע אכלו איתי ארוחת בוקר כשאני עם חלוק של יולדת…