חדר לידה מסוג מיוחד

לידת קין והבל איננה רק אירוע בראשיתי אלא מקרה מבחן רפואי ורוחני. ד"ר חנה קטן מנתחת את הלידה האנושית הראשונה בראי הרפואה המודרנית, ההורמונים, הכאב והאמונה.

ספר בראשית פותח את מסכת האנושות בתיאור מופלא של בריאה, חיים ולידה. בתוך סיפור הבריאה אנו מוצאים את שורשי ההבנה הרפואית והרוחנית של הולדת האדם, ואת השאלות העמוקות על מהות החיים והפריון.

האדם הראשון הוא יציר כפיו של ריבונו של עולם ,'וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה' , אבל לידת קין והבל זאת הלידה האנושית הראשונה – שילוב של טבע ונשמה, גוף ורוח. בכל לידה ישנם שלושה שותפים, אביו ואמו וריבונו של עולם. חוה אומרת לאחר לידת קין: 'קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה’, אני שותפה לבריאה.

מבחינה רפואית, לידת קין והבל היא מקרה מיוחד, כמעט תעלומה רפואית מקראית. חז"ל מבינים שהייתה זו לידה מרובת עוברים , תופעה נדירה גם בזמננו. מן ההיבט המדעי, לידת קין והבל מעלה שאלות מסקרנות על האפשרות שהיו תאומים. רש"י על אתר מצטט מדרשים שונים על כך שחוה ילדה את קין ואת תאומתו, ולאחר מכן את הבל ואת שתיים מתאומותיו.

חשוב להבין כי לידות מרובות עוברים בימי קדם היו מסוכנות במיוחד, בשל סיכון לדימום, למצוקה עוברית ולתמותת יולדות גבוהה. רק במאה העשרים עם התפתחות הרפואה המיילדותית, ירדו שיעורי התמותה הללו באופן דרמטי. חוה , האישה הראשונה בעולם , עברה את הלידה המסוכנת ביותר האפשרית, ללא מיילדת, ללא משככי כאבים, וללא טכנולוגיה רפואית מודרנית. חז"ל ראו בלידתה של חווה רמז לברכת הפריון הראשונית שהוענקה לאנושות, סימן לשפע אלוקי ולמילוי ייעוד האדם -'פרו ורבו'.

כבר בסיפור זה עולה גם צד אחר של הלידה – הקושי והכאב. אחרי החטא נאמר לחוה: 'בעצב תלדי בנים'. כאן מופיע לראשונה בתורה תיאור של כאב הלידה, ביטוי פיזיולוגי ומציאות רפואית המוכרת לכל יולדת מאז ועד היום. הפסוק 'בעצב תלדי בנים' משקף את המציאות הביולוגית בה כאב הלידה הוא חלק מהתהליך הפיזיולוגי של התכווצויות הרחם, שהן חיוניות להוצאת היילוד.

כיום אנו יודעים שהורמון האוקסיטוצין , שמופרש בגוף האישה בעת הצירים, אחראי גם על יצירת קשר רגשי בין האם לתינוק. כך, בדיוק במקום שבו התורה מציינת עצב, מתגלה פלא רפואי: אותו הורמון שגורם לכאב, הוא גם המחבר בין אם לילדה באהבה עזה.

עניין נוסף הנובע מהסיפור הוא שאלת גיל הלידה. חוה לא נולדה תינוקת אלא נבראה כאישה בוגרת. במובן מסוים, היא יולדת מאפס , ללא בגרות הורמונלית הדרגתית. ההתפתחות ההורמונלית מגיל ההתבגרות מאפשרת לאגן, לרחם ולמערכת האנדוקרינית להבשיל ללידה. היעדרו של תהליך זה מדגיש עד כמה לידת קין הייתה חריגה ונסית.

הרפואה המודרנית מגדירה את הפריון כמערכת מורכבת המערבת את ההורמונים (FSH, LH, אסטרוגן, פרוגסטרון), את תפקוד הרחם והשחלות, ואת בריאות הנפש של האישה. כשחז"ל אומרים שחוה 'נפקדה', הם משתמשים במונח שאנו מכירים גם ברפואה , פקידת רחם, כלומר תפקוד ביולוגי מלא. מושג זה מופיע שוב ושוב בתנ"ך אצל שרה, רבקה, רחל וחנה , כולן נשים שנפקדו אחרי תקופות של עקרות.

הרפואה בת זמננו מצליחה להביא חיים לעולם גם במצבים שבעבר נחשבו בלתי אפשריים: הריונות בגיל מבוגר, טיפולי IVF, ושימור פוריות. אך כל חידוש רפואי כזה מזכיר את ראשיתו של כל פלא הלידה – מאותו רגע שבו חוה הכריזה על שותפותה עם בורא עולם. גם הרופא, בכל חדר לידה ובכל יחידת IVF ממשיך את אותה אמירה כשותף רביעי בתהליך המופלא הזה.

כל לידה היא שילוב של טבע ונס, נקודת ראשית שבה נוצר הקשר בין הגוף לבין הנשמה בין עפר מן האדמה לבין נשמת חיים. וכל פעימת לב של תינוק חדש, היא גילוי של נשמה אלוקית בעולם.