admin
אישה דעתה כלה. לטקס הזה מתכוננים ימים ולפעמים גם שבועות. החברים מארגנים הפקה מושלמת. ואז בפינה קסומה בטבע הוא כורע ברך ושואל אותה בעיניים כלות: "התינשאי לי?" והיא משיבה בחיוב, בעיניים כלות עוד יותר, שהרי אישה – דעתה כלה… ואז הוא מוציא מכיסו קופסה קטנה ונותן לה טבעת, וכמובן שהכול מצולם ומשודר. אין נסתר מנגד עיני הרשת. הצעת הנישואין שאמורה להיות רגע אינטימי, בארבע עיניים, הופכת למופע שבו החתן והכלה הם שחקנים שמנסים להצטלם טוב כדי להרשים את החבר'ה.
הטקס התיאטרלי ההוליוודי הזה הוא לא ממש כוס התה שלי. אולי הוא נחשב אפילו לחוקות הגויים. ואולי יש גם בטקס הזה חשש לקידושין, למרות שהחתן בסך הכול מצהיר על רצונו להתחתן בלי להגיד את המילים "הרי את מקודשת". אני מעדיפה את הוורט הקלאסי עם מסיבת האירוסין שבאים למסד את הקשר באמצעות מפגש של המשפחות, דברי תורה ואיחולים וברכות הדדיים.
אירוסין בתוך שעתיים. אנחנו אנשים של הרגע האחרון, אני במיוחד. לכל מבחן למדתי ממש בשעת השי"ן, ולכל משימה אני מתארגנת בזריזות יתרה כשיש לי דד־ליין מול העיניים. אבל הפעם שברנו שיא גינס: הצלחנו לארגן אירוסין לבתנו, אחת מבנות הזקונים, בתוך שעתיים.
בשעה חמש נודע לנו שהוורט הפך ב"ה לאירוסין. בשעה שש וחצי נסגר עם אולם האירועים ליד הכולל ביישוב, שהיה פנוי אבל לא מסודר. אחד הבנים סידר אותו מאל"ף ועד תי"ו, כולל שולחנות וכיסאות ומחיצות. אחת הבנות קרצפה את המטבח לקראת הורי החתן והגישה פירות ופיצוחים שקנתה חיש מהר. אחד הופקד על הזמנת האוכל הטעים משער בנימין, השנייה אספה משם את האוכל, השלישית הכינה מרקים ואחרת הביאה עוגות. היה מי שהכין שיר ארוך עם חידודי לשון וצחוקים ואיחולים לזוג הצעיר ואחד קנה את הצ'ופרים. הנכדות היו מוכנות עם ריקוד מיוחד לכלה, והאבות והחתן שלפו דברי תורה בנונשלנטיות כאילו היו להם ימים ארוכים כדי להכין אותם. והשמחה הייתה מושלמת!
האקתון משפחתי. עבודת הצוות הספונטנית של אחי הכלה האוהבים היא דוגמה מצוינת להאקתון. האקתון הוא אירוע של יזמות המבוסס על חוכמת ההמונים, שבו מתחלקים לקבוצות חשיבה שמולידות המצאות פורצות דרך. האקתון נמשך בין כמה שעות לכמה ימים. ההאקתונים עשויים להתמקד בהשגת מגוון מטרות: פיתוח תוכנה חדשה או השלמת תוכנה קיימת, יצירת קהילה סביב תחום מסוים, בניית תדמית לארגון עצמו או לאחד ממוצריו, מציאת מענה לאתגר שהארגון מתמודד עמו ועוד. בהאקתון בדרך כלל אין הרצאות פרונטליות כי אם עבודת צוות בקבוצות ייעודיות.
אבל זה לא מתאים לכל משפחה. במשפחות מסוימות יש הורות של הליקופטר וההורים חולשים על הכול. אבל יש הורות שמתבססת על חוכמת הדשא, כאשר ההורה והילד מתחברים במישור אחד, הורות שמאפשרת דיונים כמו במערכת האקתונית אמיתית. בדיונים הללו מוצגות יוזמות, משתמשים בחוכמת ההמונים (גם משפחה בינונית ומעלה היא כבר המון קטן), מתקיימות קבוצות חשיבה ומועלים רעיונות, מוצאים דרכים להתגבר על אתגרים ולפתור בעיות – ומגיעים בסוף לתוכנית שתשביע את רצון כולם. גם משפחה ברוכה היא סוג של קהילה.
גם המדע עובד על עבודת צוות ועל בחינה אמפירית של תהליכים בעזרת צוותים, כאשר החוקרים הבאים בתור בונים על המחקרים הללו דווקא כאשר הם יכולים לשחזר ולאשר את הקומה הראשונה.
אפקט השום. אבל פעם הראש המדעי עבד אחרת. למשל, במשך מאות שנים נהגו לאסור על מלחים לאכול שום בזמן ההפלגה בים, מפני שחששו כי אדי השום עלולים לשבש את המצפנים המגנטיים של הספינה. הרעיון הגיע מכתבי חוקר הטבע פליניוס הזקן, שכתב את אחת מאנציקלופדיות הטבע המקיפות ביותר של העת העתיקה. הוא כתב את ספריו בשפת המדע של זמנו שהייתה יוונית, ובשפה זו הכתיב של המילים "אחרת" (alio) ו"שום" (allio) הוא כמעט זהה, והטעות השתרשה – השום עלול לפגוע בכיוון המצפן ולסכן את האונייה ואת נוסעיה, ולכן אין להעלות שום לסיפון וברור שאין לאוכלו כל ימי ההפלגה.
גם בדורות שלאחר מכן התייחסו לאפקט השום כעובדה מדעית, ואפילו השתמשו בעובדה הכביכול־מדעית הזאת כדוגמה להמחשת עיקרון הסימפתיה-אנטיפתיה, שקבע שיש חומרים בעלי כוחות מנוגדים שמבטלים אלה את אלה, עד שהצמד מגנט ושום הפך לאחת הדוגמאות המקובלות להמחשת העיקרון הזה. אומנם מלומדים מימי הביניים בדקו את אפקט השום וגילו שהוא שגוי, אולם הם נמנעו מלפסול את קיומו (הרי מדובר בעובדה מדעית!) ורק טענו בזהירות שייתכן שהאפקט פועל רק על שומים ומגנטים מסוימים ולא על כל הסוגים. רק בשלהי המאה ה־16, בעקבות המהפכה המדעית, החלו חוקרים לטעון כי אפקט השום פשוט אינו נכון, ומדענים בדור שאחרי זה כבר קבעו בוודאות שהאפקט אינו קיים והרעיון נקבר כהערת שוליים בספרי ההיסטוריה של המדע.
זה לא נדיר שרעיון מדעי שגוי שורד שנים רבות. למשל, התיאוריה בנוגע לכוחה המרפא של הקזת דם על ידי עלוקות למגוון של מחלות. המיוחד באפקט השום הוא שבמשך כל השנים היה קל מאוד לבדוק אם הוא נכון, ובכל זאת הוא שרד כעובדה מדעית יותר מאלף וחמש מאות שנה. האם קיימים גם אצלנו רעיונות שגויים שאנו מקבלים ללא ערעור רק מתוך אמון עיוור? ייתכן מאוד שכן.
השבעה מעל הטבע. כשראיתי את טקס ההשבעה של הממשלה, התרגשתי מגודל הנס – יושבים במליאה כארבעים אנשים יראי ה' ברמ"ח ושס"ה ועוד לפחות עשרים שומרי תורה או מסורת, כך שרוב הנהגת המדינה היום, בפעם הראשונה מאז ימי החשמונאים, היא ברובה אנשים יראי שמיים. אפשר לומר בפה מלא "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך". מה יש לומר? זה מעל הטבע. וכמו שכתבה נעמי שמר: "הללויה יום יום ואיזה פלא / הללויה לחג שלא נגמר / יש לי יום יום חג". אבל האמת היא שהחג האמיתי נמצא בדברים הקטנים והיומיומיים וגם באירועים הגדולים, כמו הרגע שבו הוא מסתכל בעיניה והיא בעיניו והוא שואל: "התינשאי לי?"