חלומות

חלומות הם עניין רציני. חלומות הם אחד מפלאי הטבע. האדם ישן, לכאורה כל חושיו כבויים, הוא על OFF. אבל לפעמים חלקים מסוימים במוח, כוח הדמיון, כוח המחשבה, ואולי אף יותר מזה – הקשר לעולמות העליונים, גילויים מעולם הנשמות, נמצאים בפעילות מלאה או חלקית. האדם מדמיין בראשו סיפורים ואירועים שלמים, שלעיתים גם בעירנות הוא לא היה מצליח להמציא, יחסי אנוש על כל הסתעפויותיהם, סיפורים נפתלים שרק דימיון פרוע יכול היה להמציא. אבל הנה, זה קרה לו ממש, בחלום הוא היה שם, הוא ראה, הוא שמע, זה באמת קרה – בחלום. אז האם החלום הוא סתם בליל של מחשבות בוסריות, לא מעובדות – או שיש בו משהו מעבר?
אין היום הסבר מדעי מקובל על דרכי יצירת החלומות, על מהותם ועל תפקידם. ידוע היום שיש שלבים שונים במהלך השינה, ושהחלומות נחווים בשלב ‘ריצוד העיניים המהיר’-REM SLEEP. רוב החלומות נשכחים סמוך ליקיצה, ורק אם התעורר האדם באמצע שלב שינה זה הוא יזכור את חלומו, לפחות למשך זמן קצר. מוסכם על הכול שיש חלומות משמעותיים וצודקים וחלומות חסרי שחר, חלומות נבואיים וחלומות שווא, חלומות המגלים את נבכי הנפש וחלומות שאינן אלא הצצה אל אירועים שנחוו בעבר. בחלומות רבים מובעים סמלים אוניברסליים: למשל – נשים הרות בכל העולם חולמות על איבוד שיניהן.
גם לגבי חלום נבואי ממש נאמר ש’אין חלום ללא דברים בטלים’. היו פוסקים שכתבו שחלום המזהיר על סכנה יש לחשוש לו, אבל הרוב מכריע שלא. בכל זאת מקובל שמי שחלם חלום וקם כאשר נפשו עגומה עליו כדאי שיקיים ‘הטבת חלום’, סידרת פסוקים ואמירות בסדר מסוים שיסודם בדברי חז”ל מפורשים. כמה גדולים בישראל סמכו במשך הדורות על חלומות שפתרו עבורם שאלות בהלכה (‘שאלת חלום’). מפורסם המקרה של אחד מבעלי התוספות בצרפת, שנהג באופן קבוע ללכת לישון עם ספיקות בהלכה, ולחלום חלומות שפתרו לו את הספיקות האלו. כך למשל הסתפק פעם לגבי כשרות של דג מסוים, ובחלום הלילה הראו לו את עצמו אוכל שרצים – ובכך הוכרע הספק: הוא קיבל הוראה מן השמים שהדג הזה אינו כשר. אבל רבים אמרו ש’דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים’.
בפרשה שלנו כולם מבינים שהחלומות של יוסף יש להם משמעות. אין בכלל מחלוקת בין כל המשתתפים, יוסף ויעקב והאחים, שהחלומות האלו מבטאים משהו, ועוד יותר – הצורך של יוסף לספר אותם פעם אחר פעם בוודאי שמבטא משהו. וכל אחד הבין אחרת – יוסף הבין שהחלומות האלו מצווים עליו לעשות מעשה ולנסות ליישם אותו – אך הוא לא ידע עדיין איך; והאחים ראו איך שההתנשאות הזו מסוכנת מאוד לחוזקו ועמידתו של בית יעקב – וחשבו איך לטפל בזה; וגם יעקב ‘שמר את הדבר’, הוא ידע שיש בו משהו, אך לא ידע הטוב הוא אם רע, האם לדרוש אותו לשבח או לגנאי, ובספק זה נותר עד שהתגשם החלום מול עיניו אחרי ירידתו למצרים.
גם לנו יש חלומות. חלומות בהקיץ, חלום שנעשה ושנצליח ושנזכה ושנחיה, חלומות שאינם חלומות – אלא תקוות. תקוות ומחשבות דמיוניות לחלוטין צריך להתייחס אליהן כחלומות, ולא מהסוג המשופר. תקוות ומחשבות הקשורות לעולם הזה אינן חלומות אלא מתווה פעולה, תכניות לטווח ארוך, ואותם צריך לבחון בשום שכל, ולפעול בהם במציאות הקיימת שלנו עד שהן תתקיימנה. אחת מיחידות צה”ל המובחרות בחרה בסיסמה ‘המעז – מנצח’. הסיסמה הזו היא סיסמה לחיים של כל אחד מאתנו. צריך להעז ולנסות להגשים את חלומותינו, אחרי שנבחן ביסודיות איזה חלומות ראויים לקיום ואת איזה מהם יש לשלח אל תהומות הנשייה.