admin
מאירה חשבה שכעת, כשכולם עזבו את הקן, היא תגיע סוף סוף למנוחה ולנחלה. עם ריקוד היאה, בו היא אספה לתוך חיקה את כל החתנים והכלות, היא דמתה לעצמה שהשילה מעליה גם את כל הדאגה האימהית ששטפה את נפשה במשך שנים ארוכות. והנה, זה ממשיך. ואף ביתר שאת. הרופא של דבורי הגה שם ארוך ומיגע. היפראמזיס. .קשה להיגוי. אבל בין כך ובין כך הסבל של דבורי מטריף את דעתה.
דבי תמיד חלמה על משפחה גדולה. אך כעת, ההיריון כל כך מאתגר, שהיא לא מרשה לעצמה לחלום… חודשים ארוכים שקיפלו בתוכם בחילות קשות, הקאות תכופות, התייבשויות ואשפוזים חוזרים בבתי חולים, שם התחברה תכופות לנוזלים. דבי נאלצה להיפרד מחינוך כתה באולפנה, ומלימודי תואר שני לטובת הרוויחה על המיטה במשך כל שעות היממה.
הבית מוזנח. דבי שפוכה במיטתה, התריסים מוגפים, קעריות רבות פזורות בחדר כדי לקלוט את ההקאות המאיימות לגעוש, ריח מעיק בחלל, ספרים נערמים על השידה שלצידה. היא דבוקה לסדינים המקומטים והדביקים שבמיטתה, ומזניחה את הבישולים ואת הכביסות. דבי מסתכלת במבט בקורתי על הדמות השברירית הניבטת מהמראה הענקית שעל הקיר. אפילו לא מצליחה לגייס בדל חיוך לקראת שובו של דגן הביתה, והודפת כל ניסיון שלו לקרבה…
היפראמזיס גרבידרום הוא שם של תסמונת שמקפלת בתוכה הקאות מרובות בהריון, לעיתים עד 40 פעם ביום. נוסף לאי הנוחות המשמעותית ולאיבוד הנוזלים ומרכיבי המזון – האישה עלולה לפתח נזקים בוושט עקב חומציות הקיבה הגועשת, ויתכנו נזקים חמורים לשיניים ולחניכיים. ישנן נשים שמפתחות בעקבות ההקאות נטיות אנורקסיות, ואחרות מופיעות עם סימני דכאון נלווים. המצב יכול להירגע לקראת השליש השני של ההיריון, אך לפעמים הוא מלווה את האישה עד הלידה ממש.
איך נוכל לעזור להן? ישנם תכשירים רבים שפותחו לצורך הקלה על הסינדרום – גינגר הוא צמח שניתן לבשל ולהכין ממנו מרק, והוא מועיל במקרים קלים. לצערנו, הוא לא מועיל במקרים הקשים. ישנם תרופות שונות – בתוספת ויטמינים מקבוצת ה-B, שניתנות למניעת חוסרים בוויטמינים. חלק מהתרופות ניתנות בצורת נר רקטלי [דרך פי הטבעת] כך שכל תכולתן נספגת בגוף, וחלק בצורה פומית – אך יעילותן פחותה עקב ההקאות. קיים גם טיפול תוך-ורידי, בתרופות מקבוצות שונות, חלקן מושאלות מהסל של תרופות הניתנות להקלת הסימפטומים של הטיפולים בחולים אונקולוגיים. ישנה תרופה פומית יעילה, דיקלקטין, שצוברת פופולריות. חשוב להדריך את האישה לשתייה מרובה של כמויות קטנות כל פעם לעיתים קרובות. חשוב לעשות כל מאמץ למנוע התייבשות. מעבר לנזק הצפוי למערכת דרכי השתן והכליות של האישה, ההתייבשות עלולה לגרור אחריה פעילות רחמית מוגברת ולידה מוקדמת.
יש הטוענים שיש מרכיב רגשי- נפשי המתחבא מאחורי הסימפטומים, שמבטא אי-נחת סמויה מההיריון. קשה להכליל הכללות, ומי באמת יכול לבחון כליות ולב. אבל יש שמוסיפים לקוקטייל הטיפולי גם תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד עקב כך שחוסר האונים של האישה גורר אחריו דכדוך כבד. כך שלא ברור 'מה התרנגולת ומה הביצה'… מה שברור הוא שצריך לחזק את האישה רגשית, ולתת תמיכה למשפחה כולה, כי המסע הזה אכן מפרך מאוד.
דבי חוזרת אלי כעת, והיא בהריונה השלישי. היא החליטה להוציא את התקן התוך רחמי, התחילה ליטול חומצה פולית, ויחלה להריון שיופיע ברחמים. ההכנה להריון הזמינה כמה התאמות בשגרת חייה. דבי קיבלה על עצמה לעשות הפסקה במירוץ החיים, לוותר על המשרה באולפנה, ולשים את משפחתה ואת עתידו של העובר המתרקם בתוכה, במרכז. ואכן, בעזרת ה' היא הרתה בקלות. היא נרשמה לקורסים אינטרנטיים ומצאה סוף סוף הזדמנות לסידור האלבומים המשפחתיים שחיכו בסבלנות להיגאל. ותתפלאו לשמוע – היא אפילו נהנתה. וכך גם משפחתה. דגן רגוע, כי אשתו רגועה, הילדים שמחים לראות את אמא בבית, גם אם היא לא קמה כמעט ממיטתה, כשגיגית גדולה לצידה. מול דבי ושכמותה- אני כננסה בין ענקים. ההיפראמזיס בדרך כלל ממשיך ללוות בצורה עיקשת את האישה גם בהריונות הבאים. כמה אומץ יש בהחלטה להרות שוב ולצעוד קדימה בעיניים פקוחות לקראת סאגה נוספת של הקאות בלתי פוסקות.. זר לא יבין זאת… אבל אני מבינה. ומצדיעה.
מאירה מתבוננת על האלבום הדיגיטלי שבסלון ביתה. התינוקת הטרייה של דבי ודגן מחייכת אליה במתיקות. והנה, תמונת על-קול מאד פוטוגניות עוד מבטן. היא מהרהרת בליבה, זה לא היה שווה? אני רק מקווה שעד שהתינוקת הזאת תגדל, נדע לנצח את ההיפראמזיס הזה. ..וגם אני.