admin
בלוג יום חמישי ראש חודש ניסן
האמת היא, שלראשונה בחיי, שכחתי איזה יום היום.
לולא היה ראש חודש, באמת לא הייתי מצליחה לזהות.
כמה זה עצוב. באמצע הליכה של בוקר , שמעתי מרחוק נעימות הלל של קרליבך .
אבל, כך- אני ממש חיה במציאות שהיא מעל הזמן.
וחשבתי שכל ההרחקות גם מחפצים פשוט מכינות אותנו להלכות טהרה וטומאה,
להלכות מצורע [אני, כידוע, אהיה המצורעת הראשונה], ולבית המקדש.
וכל המציאות שהתהפכה בין רגע,
מקרבת אותנו להבנה שריבונו של עולם יכול גם להביא משיח בן רגע.
להסיר ממיס קורונה את הכתר ולהעבירו למר משיח.
ואיך אסתדר עם הצפיפות במקדש?
אביה בטח יבנה שם איזשהו חד מרווח בשבילי.
הוא הרי הולך לבנות את בית המקדש.
כשאנחנו מדברים על פרשיות המשכן ליד שולחן שבת, רואים איך גלגלי מוחו המושחזים מסתובבים, והוא- כבצלאל, בשעתו, מחשב איך זה היה בנוי.
ראש חודש ניסן. חודש הגאולה.
לי יש תוף מרים.
ואתם?
בשעה עשר אתראיין אצל הרבנית מימה. מוזמנים להקשיב.
להתראות במפגש הזום הערב.
אמאוהבת.