admin
רפואה בפרשת כי תבוא
מכל החוויות שעברתי כרופאה, הבוקר ההוא היה הקשה מכולם. נשארתי כרופאה כוננית במרפאה לבריאות הנפש של שכונת שמואל הנביא ברחוב בר אילן בירושלים. בצהרי היום ,נכנסה לחדרי בחורה בת 19 בליווי של שתי נשים מבוגרות ומבוהלות, אמה ודודתה. המבט הזגוגי שלה הסגיר את מצבה הנפשי. הבקר זה התחיל, זה הופיע לראשונה , מה שכל כך הבהיל את אמה. הבחורה התחילה להסתובב סהרורית בבית, ולומר משפטים מוזרים, כשהיא מכריזה , בין השאר, שהיא המשיח. התחלתי טיפול תרופתי וקיוויתי שזאת פסיכוזה קצרה אקוטית חד פעמית שתחלוף. לאחר שנתיים ראיתי את אותה הבחורה כשהמתנתי בקופה בסופרמרקט. זיהית את עיניה ולצערי, המבט התועה לא מש מהם.
אחת הקללות הקשות בתוכחה המופיעה בפרשתנו היא קללת השיגעון. 'שוטה' בהלכה נחשב זה שעושה מעשים חריגים במיוחד באופן קבוע, ואין הסבר הגיוני למעשיו. חז"ל נתנו לכך הגדרות ודוגמאות. הם הגדירו כשוטה גמור, מי שלן בבית קברות ומי שיוצא יחידי בלילה מחוץ למקום יישוב, ומי שמקרע את בגדיו. כמובן שדוגמאות אלו מתאימות לזמנן ולמקומן. והפוסקים דנים במקרים רבים אחרים האם הם נחשבים כמעשים שמוכיחים שהעושה אותם הוא שוטה, או שהם אינם מוכיחים זאת עדיין, שהרי לא כל מי שמתנהג בעניין זה או אחר באופן מוזר נחשב כבר לשוטה. במקביל, אף מי שעושה מעשי שטות חמורים, אם ניתן לתלותם בהסבר הגיוני, כגון שעשה את מעשיו מחמת צער או פחד, אינו נחשב כשוטה. יש גם שוטים לדבר אחד שבעניינים אחרים הם מתנהגים בהגיון, ולכן צריך לדון בכל מקרה לגופו מהי הגדרת אותו אדם בקשר למעשה פלוני.
בדורות הקודמים היה מקובל לאשפז במוסדות סגורים את חולי הנפש, אולם היום קיימות תרופות מוצלחות מאוד שמסייעות לחולה הנפש לתפקד בחברה, וגם מבחינה חברתית לא מקובל למנוע חופש מאדם גם אם הוא חולה נפש אם אין סכנה מוחשית שהוא יפגע בעצמו או באחרים.
השוטה פטור מן המצוות והעונשים ואין מעשיו בענייני ממון והלכה קיימים. מותר להעניש שוטה אם יש מקום להניח שהעונש ירתיע אותו מלעשות מעשים דומים, למרות שאינו אחראי למעשיו, כפי שנוהגים עם ילד. כמו-כן מותר לאשפזו אשפוז כפוי כדי למנוע סכנה מעצמו ומאחרים. יש אומרים שגם שוטה הוא 'בן מצוה', ולכן מוטל על האפוטרופוס שלו להאכילו אוכל כשר מנכסיו, ואם אין לו רכוש – על חשבון הציבור. אולם ברור שאין מצות חינוך בשוטה, ואין השוטה חייב לקיים מצוות לא מדאורייתא ולא מדרבנן אם אין הוא עתיד להיות בן דעת. יש לאשפז חולי נפש באופן שלא יינטל מהם 'צלם אלוקים', שהרי אי אפשר לדעת אם מדי פעם לא מנצנצת בהם רמה מסוימת של הבנה, ועוד – גם בשטותם -בנים הם לה' אלוקינו.
לאחרונה השתתפתי בכנס לרבנים ורבניות במעייני הישועה בנושא מחלות נפש וניהולם בקהילה. 'למה לא מביאים להם פרחים? פתח פרופסור שטראוס את הרצאתו, והסביר את שאלת הפתיחה. בכל המחלקות, החולים רגילים לקבל פרחים מאורחים שמבקרים אותם. ורק במחלקה אחת הוא לא זכה לראות פרחים מעולם- אצל חולי הנפש. בואו נדבר אליהם בפרחים.