יעקב, הגנטיקאי הראשון?

ד"ר חנה קטן בוחנת את סיפור יעקב, העקודים והנקודים מזווית ביולוגית־מדעית ומראה כיצד עקרונות של רבייה מבוקרת, סטרס סביבתי ותורשה נסתרת מצויים כבר בתוך הכתובים. כך התורה משקפת חכמה מדעית עמוקה שמקדימה את זמנה.

סיפור העקודים, הנקודים והטלואים בפרשת ויצא הוא אחד המקומות היחידים בתורה שבהם מתואר בפירוט ניסיון להשפיע על תכונות הדור הבא באמצעות מניפולציה סביבתית.

מבחינה מדעית הוא פותח חלון מרתק לעולם הגנטיקה הקלאסית ולעדויות הישנות על הבנה אינטואיטיבית של תורשה עוד הרבה לפני מנדל.

כאשר יעקב מציב מקלות מפוצלים ומפריד בין העדרים, פעולתו נראית כטכניקה חזותית, אבל מאחורי הסיפור מסתתרות תופעות גנטיות מוכרות: דפוסי הורשה של צבע פרווה, סטרס סביבתי, ברירה מלאכותית ותפקידם של גנים רצסיביים.

צבע הפרווה בצאן נשלט בעיקר על ידי קבוצת גנים הקשורים לפיגמנט המלנין. בבעלי חיים כמו כבשים ועזים, התכונות עקוד, נקוד או טלוא הן ביטוי למוטציות או לשילוב בין אללים היוצרים דפוס כתמים. גנטיקאים כבר במאה ה־20 הראו שצבעים בהירים וכתמים הם פעמים רבות תכונות רצסיביות, נסתרות, שמופיעות רק כאשר שני ההורים נושאים את אותו אלל.

המשמעות היא שגם בעדר שבו מרבית הפרטים כהים ואחידים, ייתכן שקיימת תת קבוצה גדולה של נשאים שיכולים להניב צאצאים מנוקדים דווקא כאשר הם מזדווגים ביניהם. יעקב, בהפרדה המדויקת שלו בין קבוצות שונות של הצאן, פועל למעשה כמו חקלאי מודרני שמסדר רבייה מכוונת המגבירה את הסיכוי למפגש של אללים דומים.

הניסיון להפעיל השפעה באמצעות חשיפה חזותית עצמה , המקלות המפוצלים , אינו משנה גנטיקה, אך מתכתב עם תופעת אפיגנטיקה סביבתית. ידוע כי תנאי חיים שונים משפיעים על ביטוי גנים מסוימים דרך מנגנונים כמו מתילציה ופתיחת כרומטין.

אמנם מחקרים בתחום זה אינם מצביעים על שינוי תפוסת כתמים או צבע אצל יונקים בעקבות גירוי חזותי, אך כן מתועדים שינויים במערכת החיסון, במשקל ובפוריות כתוצאה מסטרס סביבתי. יעקב משנה את סביבת ההמלטה, יוצר תנאי תחרות ורעב מסוימים, ומבצע למעשה ברירה מלאכותית. הוא משתמש בבעלי חיים החזקים והבריאים להולדה ומרחיק מהעדר את החלשים.

במחקרים על עדרי כבשים בעמקי סקוטלנד ובנבדה הודגם כי כאשר מפרידים את הפרטים החזקים ומכוונים אותם להזדווג מוקדם בעונה, מתקבלת עלייה של כעשרים אחוז בצאצאים בעלי תכונות רצויות.

זוהי סטטיסטיקה קרובה למה שמופיע בתורה- התרבות מהירה של פרטים עקודים ונקודים שהפכו לבסיס עדרו של יעקב. אין כאן קסם, אלא מודל מוקדם של מה שמכונה היום selection bias הטעיה גנטית. אם אתה בוחר מראש את המאגר הגנטי שממנו ייוולדו הצאצאים, תקבל תוצאות שונות לחלוטין מעדר מעורב ובלתי מבוקר.

סיפור העקודים והנקודים מאפשר הצצה למנגנוני תורשה, רבייה וברירה שהביולוגיה המודרנית ממשיכה לחקור עד היום. התורה שלנו מכילה את כל החכמה שבעולם. הפוך בה והפוך בה..