לידות לא שמורות

בנות ישראל במצרים לא זכו לתקופה של שמירת היריון, וזאת למרות שהיו להן שישיות בבטן.
בישראל מתרחשות כ-180,000 לידות בשנה. כ-15 אחוז מהנשים בארצנו היו לפחות פעם אחת בשמירת היריון. אך דווקא לאחרונה הצביעו כמה מאמרים בעיתונות הרפואית המכובדת על כך שהתועלת שבשמירת ההיריון איננה ברורה כלל ועיקר, חוץ מאשר בהוריות מסוימות מאוד. ההוריות המקובלות לשמירת היריון שונות מאוד בין מדינה למדינה, ואף בין מרכז רפואי אחד למשנהו. בדרך כלל, אם הרופא מורה על כך בלי התוויה רפואית ספציפית, מדובר על הוריה סתמית שעלולה להזיק לאישה. קיימת התייחסות בספרות המקצועית לנזקים פיסיולוגיים ופסיכו-סוציאליים הנגרמים משמירת היריון, שכוללים ברמה הפיזית איבוד סידן, דלדול שרירים, עלייה במשקל, סיכון לתסחיף ועוד. באספקט הפסיכולוגי – דיכאון עקב ניתוק חברתי ומקצועי, מתח, מחשבות טורדניות, בידוד, בטלה וכדומה.

חשובה סביבת העבודה במהלך ההיריון, עניין שנוגע בתחום הרפואה התעסוקתית. ישנן עעבודותשבהן ישנה שחיקה פיזית משמעותית, עבודות הכוללות הרמת חפצים, עמידה על סולם ועוד, ומומלץ מאוד במקרים אלו שאישה בהיריון תפנה לרופא תעסוקתי לקבלת ייעוץ ולשקילת אפשרות של מציאת עבודה אלטרנטיבית לתקופת ההיריון. מורות, אחיות, רופאות, דיילות ועוד, חוות עמידה ממושכת על הרגליים במהלך עבודתן. העמידה עלולה להקשות מאוד על האישה ההרה, למרות שלא קיים סיכון רפואי בדבר להמשך ההיריון. היא עלולה לגרום לבצקת או להחמיר מצב של דליות ברגליים. למעשה במהלך היום כולו נשים נוטות להתאמץ יותר בעמידה על הרגליים מהאיש, עקב עבודות הבית המאתגרות.

מחקרים רבים מצביעים על לידות מוקדמות ומשקל לידה נמוך באוכלוסיית הרופאות המתמחות. ואכן, בזמן שעשיתי התמחות ברפואת נשים לא היו שום הנחות לנשים – הייתי תורנית בחדר לידה עד סוף ההיריון, כאשר התורנות האחרונה הסתיימה עם הלידה ממש… האמת שהיה מאוד נח לשהות במשך כל החודש התשיעי בקרבת חדר הלידה, ולגלוש פנימה כיולדת ברגע שהגיע האות.