משפחה ישנה

המשפחה הישראלית הישנה ממשיכה להתקיים גם בציבור שאינו דתי, ואפילו מספר הילדים שבה גדל

פורסם בבשבע | י"ח באייר תשע"ח 03/05/18 

הפארק מלא עד אפס מקום. את החניונים מאכלסים רכבים גדולים, מהם נשפכים בזה אחר זה ארבעה או חמישה ילדים מתוקים, שאינם חובשי כיפות או לובשות חצאיות.

כן, זה קורה יותר ויותר, וכמה טוב שכך. העם בציון אוהב ילדים. אחוזי הילודה שלנו הם הגבוהים בעולם המערבי, וזו כבר לא נחלתם הבלעדית של הדוסים.

בניקוי הפסח שעשיתי בשולחן העבודה הווירטואלי של המחשב הביתי, מצאתי מכתב מימי בין המצרים תשס"ה. המכתב יועד לממשלה, ונשלח על ידי צוות ההיגוי של הוועדה הציבורית לדמוגרפיה, שנמניתי בין חבריה. נוסטלגיה אחזה בי, ועלעלתי בתוכן המכתב. בין סעיפיו הרבים נמנו טיפול במניעת ההתבוללות על ידי חיזוק הקשר עם יהדות חו"ל והגברת החינוך היהודי שם, קידום הטיפול בהכנה לנישואין בכל המגזרים בארץ וביהדות העולם, האדרת מעמד המשפחה, הטמעת מסלול חובה של תיווך וגישור לפני פירוק החבילה ועוד.

אבל הסעיף שבלט לי ביותר נגע בנקודה שבעיניי היא לעיתים קריטית ברמת המשפחה הפרטית, ולדעתי הוא אף ישים מאוד: התמקדות בסיוע חינוכי וכלכלי לעידוד הולדת הילד הרביעי במשפחה. ולמה דווקא הרביעי? חלק גדול מהזוגות שאני פוגשת מעלים לפני התלבטות לגבי הרחבת המשפחה במיוחד לקראת הילד הרביעי, רק בגלל ההוצאה הכספית הכרוכה בהחלפת הרכב לרכב עם שבעה מקומות. שהרי ברכב רגיל, זה שנקרא משום מה "משפחתי", יש חמישה מקומות תקניים בלבד, והביטוח אינו מתיר שום חריגה. זהו לכאורה אינטרס לאומי לראות את המשפחה מתרחבת, ולמרות שהנושא כבר מעלה אבק אף גורם לא נרתם לעניין. כמה חבל.

כל התנועות

כשמראיינים אותי חניכים באחת מתנועות הנוער לקראת חודש הארגון, אני מצליחה להיות א-פוליטית, ומסתדרת עם כל התנועות. כשעליתי ארצה נכנסתי לבני עקיבא סניף צפון תל אביב, אך לאחר זמן מצאתי שתנועת הצופים הדתיים ברמת אביב התאימה לי יותר. שנתיים אחר כך הדרכתי בתנועת עזרא בקיבוץ שעלבים במסגרת השירות הלאומי. ילדיי היו כולם באריאל, רובם הדריכו וחלק היו גם קומונרים, והיינו בין היוזמים של הקמת סניף אריאל בישיבת שעלבים. אחת מבנותיי הדריכה בתנועת בתיה במבוא חורון, ונכדתי חניכה בתנועת אורות של בנות בית הספר צופיה בקריית משה. כך שאני ממש מיקס ארצי-ישראלי-כללי.

השבוע הסנטימנטים לבני עקיבא התעוררו כאשר ועידת בני עקיבא החליטה להשקיע, בין השאר, בחינוך לחיי משפחה ובחיזוק התא המשפחתי. כמה נפלא. תורת ישראל והמשפחה היהודית הם שני נושאים חשובים שהולכים ביחד. זניחת התבנית של התא המשפחתי עלולה להביא בעקבותיה לזניחת הזהות הלאומית והדתית, וגם ההפך הוא נכון – נטישת שולחן השבת על כל מנעמיו עלולה להרחיק את היחיד ממשפחתו ולהשאיר אותו בחלל שמזמין תלישות ואנרכיה. אפרים קישון אמר זאת לפניי, שאם המחיר של השגת נוער כמו זה שקיים במשפחות הדתיות הוא המטבח הכשר – ייתכן שהמאמץ כדאי.

טעימה משבת

מי שלא גדל על ברכי שבת קודש, לא יוכל לתאר את ההתרגשות וההתפכחות שמביא איתו שולחן השבת. יש המתארים זאת כחוויה מכוננת, כזאת שסובבה להם את גלגל החיים במאה ושמונים מעלות, והעמידה אותו ביבשת אחרת. נדמה הדבר לפתיחת קופסת מתנות קסומה עם תובנות מרהיבות, ארוזות בצלופן. ויש שמתארים זאת כמפץ הגדול שמביא איתו שינוי סדרי עולם.

שולחן השבת שלנו בביתנו ביישוב נצרים זכה לארח במשך שנים ארוכות חיילים מהפלוגה ששמרה על היישוב. פרט להזדמנות לוותר על האוכל הצבאי לטובת ארוחה משפחתית דשנה (אם כי חפוזה, כי בדרך כלל הם הוגבלו בזמן), החיילים סיפרו לא אחת על הכיף הגדול והחוויה המרשימה שהעניק להם שולחן השבת.

מה יש בה, בחוויה הזאת, שהיא כמעט אוניברסלית, עד כדי כך שיש החוששים להתקרב אליה פן יילכדו במלתעותיה, אזוקים בשלשלאות זהב נצחיות, באל-חזור תודעתי? יש מחקרים רפואיים המפליגים בתועלת הבריאותית של ארוחה משפחתית לאיכות ולתוחלת החיים. פה נמצא גם הדבק החזק ביותר בין הילד לכור מחצבתו, כאן מתעצבת זהותו המשפחתית והלאומית גם יחד. בכוחו של שולחן השבת לגעת בלבבות עמוק הרבה יותר מסדנאות אמונה מושקעות ומופלאות. בתי מתגוררת ברמת השרון של מעלה, וכראשי הגרעין הם זוכים לראות באופן יומיומי איך לאחר טעימה משולחן השבת של משפחה גדולה ואוהבת, האור מפציע בחשכת הנשמה.

הבית היהודי

ויש שמאוד מאוד מפחדים, כמו ארגון משפחה חדשה. הם חוששים מהבהוב הנרות ומהבהוב הנשמה. הארגון טוען שבני זוג שמתחתנים בחו"ל פוגעים במאבק להסדרת נישואין אזרחיים בישראל. ומה הם מציעים? תעודת זוגיות של 'משפחה חדשה', שלדידם היא התעודה היחידה שזכתה להכרת בתי המשפט בישראל בנוסף לתעודת נישואין של הרבנות. במסגרת 'משפחה חדשה' קיים חופש מוחלט בעריכת טקס החתונה. אפשר לערוך כל טקס נישואין שיעלה על דעת בני הזוג, החל מטקס עם רב או רבנית ועד לכך שהורי הזוג הם המחתנים מול החברים והמשפחה. ואפשר לערוך טקס משפחתי אזרחי.

ומהי אותה תעודת זוגיות? ארגון משפחה חדשה מפליג בסגולותיה, ומבהיר שהתעודה באה לגבות את קיום הזוגיות ולתת לה תוקף פומבי ומלא. אין צורך בביקור במשרד הפנים. לא צריך לגשת לרבנות, להוציא תעודות ואישורים היסטוריים של בני הזוג ומשפחתם. הילדים כשרים גם מבחינת הרבנות ונרשמים בספח תעודת הזוגיות. חלילה במקרה של פרידה או גירושין, לא מתגרשים ברבנות.

ומול דרכים עקלקלות אלו, המצפן המדויק ביותר לצדקת דרכנו ולעוצמת הבית היהודי הוא הדי ההתנגדות והרוחות הסוערות המנסות לטלטל את הקירות ולקעקע את היתדות. הסימן לכך שהבית הוא יסוד קיומנו הוא הזרועות התמנוניות המושטות לעברו ומבקשות לאחוז בו ולבולעו. לנו זה ברור. הם פשוט מפחדים.

אבל עוד יישבו זקנים וזקנות בפארקים ויספרו את הילדים שנשפכים מהטנדרים בהמוניהם. כחול אשר על שפת הים.