מתח בהריון משפיע על העובר

אחריות הורית מתחילה עוד בתום הרחם. אבל זאת רק ההתחלה. אנחנו עוסקים הרבה בבדיקות סקר כדי לנסות לאתר מומים גופניים, אבל פחות מודעים להשפעת מצב רוחה של האם ההרה על בריאות גופו ונפשו של העובר במעיה. אני חסידה נלהבת של מכלול תורות גוף-נפש, ואף אספתי קורטוב משיטות טיפול אלו לסל הכלים המקצועי והאישי שלי. והנה, מסתבר שהקשר בין גוף לנפש הולך ומתהדק  גם בשדה המחקרי.

במחקר שבוצע במכון ויצמן, נמצא כי עכברית הריונית עצבנית תזכה ללדת צאצאים עם הפרעות אכילה מעצבנות. מחקר אחר מצא כי נשים הרות הנוחרות חלומות ורודים, נמצאות בסיכון להתפתחות רעלת הריון, לחץ דם  וסוכרת. והשלישי הראה כי אם שתצרוך ניקוטין במהלך ההיריון   [לא בבית ספרנו, כמובן], תצרוך עוד יותר, במרוץ אחר ילדיה, מאתגרי הקשב והריכוז.

וגם אצל בני אדם . המחקר הראשון מתבצע בחדר הלידה, ובודק השפעה על בריאות גופנית ותוחלת חיים של העובר שאמו נחשפה לסטרס.. במחקר שבוצע לאחרונה בארה"ב נעשה ניסיון לכמת את ההשפעה של מתח פסיכו-סוציאלי של האם ההרה על אורך הטלומר [חלק מהכרומוזום] של העובר – דבר שקשור לחיזוי התפתחות של מחלות ותמותה ביחס לגילו של האדם. נבדקו כמה עשרות נשים ועובריהן על ידי מדידת תאי דם פריפריים בדם הטבורי, ונמצא קשר ישיר בין התפתחות העובר לבין מתח האם במהלך ההיריון. מסקנת המחקר היא שמתח פסיכולוגי בהריון עלול להיות גורם מעצב במערכת הביולוגית של הטלומר, ועובדה זאת מתבטאת בדם הטבורי כבר בשעת הלידה.

מחקר במחלקת יולדות בבית חולים רמב"ם, כלל ראיונות עומק עם נשים שהרו וילדו בתקופה של הפגזות ומתח בטחוני, על מנת לבדוק את השפעת מתח בטחוני של האם על  העובר. רמות המתח הגבוהות מהן סבלו הנשים בתקופת הלידה  אכן נמצאו כמשפיעות על הופעת קשיים בהנקה וגם אינטראקציה בריאה בין האם לתינוק בתקופה לאחר הלידה. . כמסקנה מהמחקר ,כצעד ראשון, בבית החולים רמב"ם בחיפה נבנה חדר לידה תת-קרקעי לקליטת יולדות 'תחת אש'.

וגם בהמשך החיים, לא רק בתקופת הינקות, נמצא קשר בין סטרס לבין בריאות הגוף והנפש. מחקר שנערך לאחרונה בדק מאה וחמישים משפחות מהעיר שדרות בשני פרקי זמן שונים. הוא התמקד בבדיקת מצוקה פוסט-טראומטית וקשיי התנהגות של ילדים והוריהם, בעקבות ירי הטילים על העיר במשך תקופה ארוכה. נבדקה השפעת המצב הביטחוני על מצוקת האם והתמודדותה הרגשית, והשפעתו על התנהגות הילד. נמצא כי גורם מכריע בהתנהגות הילד הוא מידת הוויסות הרגשי של האם, דהיינו היכולת להגביר או להפחית את הממד הרגשי, ולהתאים את התגובות לכך. ויסות רגשי אצל האם החשופה לירי טילים יתבטא בהתנהגות מאופקת מול ילדיה, ומאידך – ביכולת לבטא כאב וקושי בצורה מותאמת וסבירה. אצל הילד המווּסת רגשית – תופיע יכולת להירגעות מהירה.

מסתבר שעובר בסוף השליש השלישי להריון, לומד לזהות צורת פרצוף- על ידי תבניות של אורות שמוקרנים אליו. בקיצור, בתוך המרחב המוגן שברחם אמו, העובר רואה הכול.

כמה אחריות זאת להיות הורה. זה מתחיל כבר ברחם. אבל זאת רק ההתחלה.

פורסם במקור ראשון