ניתוח קיסרי

רוב ההריונות מסתיימות בלידה נרתיקית רגילה. במקרים נבחרים קיים צורך לסיים את הלידה בעזרת מלקחיים או ואקום, בעיקר במקרים של מצוקת עובר. לעיתים מתקבלת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי.

עוד בימי התלמוד מוזכר המושג "יוצא דופן", ויש אף דיון על "הבא אחריו" – דהיינו מועלית אפשרות שהאשה היולדת תישאר בחיים לאחר הניתוח ועוד תוסיף ללדת הלאה – דבר לא מובן למי שמתבונן בידע הרפואי הדל בנושא הטיפול בפצע ובזיהומים שהיה קיים בימים אלו.

הסיבות לביצוע ניתוח קיסרי דחוף מתחלקות לסיבות אמהיות, סיבות עובריות, וסיבות שלייתיות.

מבחינה אמהית – כשנשקפת סכנה לאם מהמשך ההריון ודרוש יילוד מיידי, כגון מצבים של יתר לחץ דם אמהי, רעלת הריון, זיהום אמהי, מחלת רקע המסכנת את ההריון ואת האם (כגון מחלת לב, סוכרת, מחלות אוטואימוניות ועוד).

מבחינה שלייתית – היפרדות שליה משמעותית, שליית פתח, שליה נעוצה ועוד.

מבחינה עוברית – מדובר בעיקר על מצבים של מצוקת עובר, המשתקפת ברישום הדופק העוברי במוניטור או בסימני מצוקה המתגלים באולטראסאונד. יתכנו גם מצבים של פיגור בגדילה התוך רחמית, עובר גדול מדיי, מצג פתלוגי – כגון לידת עכוז או הריון מרובה עוברים ועוד.

ההתאוששות מניתוח קיסרי עורכת זמן רב. האשה נדרשת למנוחה, להימנעות מנשיאת דברים כבדים, ולביקורת רפואית. לעיתים קיים כאב באזור הצלקת, ונדרשת התייחסות לדבר.

ישנה טענה שההתקשרות [Bounding] לתינוק נפגמת בעקבות ניתוח עקב הניתוק המלאכותי שנוצר בין האם לעובר, בניגוד לחוויית הלידה הנרתיקית שבה העובר מוגש לחיק אמו מיד בתום לידתו [בשלב השני של הלידה] עוד לפני יציאת השליה. בניתוח שמתבצע בהרדמה אפידורלית מתאפשר קשר עין ואוזן עם התינוק [שמיעת הבכי הראשון וצפיה בתינוק שבידי המיילדת], אבל כמובן שקיים פער גדול בין חוויות אלו.

בנוסף יש לעיתים פגיעה מסוימת בהנקה עקב חוסר הניידות של האם היולדת בעקבות הניתוח [הרדמה, קטטר, אינפוזיה] והצורך שלה לשכב, כך שהיא מתקשה להתנועע ו"לבקר" את הרך הנולד לפי נטיית ליבה או לטפל בו ברציפות כשהוא לידה [גם במצב של Rooming in כשהתינוק נמצא אתה כל הזמן].

פעמים רבות היולדת מוטרדת מאד לגבי העתיד המיילדותי שלה בעקבות הניתוח – האם הוא ישליך על הלידות הבאות שתהיינה בהכרח בניתוח?האם זה יגביל את מספר הילדים שהזוג יוכל להביא לעולם? חשוב להדגיש שתמונת המצב בנושא זה השתנתה מאוד בשנים האחרונות. פעם היה מקובל בספרות הרפואית המשפט הידוע: "ONCE A CESAREAN ALWAYS A CESAREAN", זאת אומרת שאשה שילדה בלידה קיסרית תצטרך ללדת רק בלידות קיסריות [דבר לא נעים כשלעצמו, ובנוסף מגביל את מספר הלידות עקב הסיכון לקרע ברחם וסיבוכי שליה קשים בעקבות ניתוחים רבים]. אך מזה כעשרים שנה שהמיתוס הזה השתנה, הרבה בעקבות ספרות שהצטברה לאחר סקירת המצב בחדרי הלידה בארצנו, ומסתבר שניתן לאפשר ניסיון ללידה נרתיקית [תחת השגחה צמודה של גינקולוג בכיר] גם לאחר ניתוח קיסרי אחד ולעיתים גם לאחר שני ניתוחים קיסריים, כמובן כתלות בסיבה לניתוח, לצורת הצלקת, ולעוד גורמים רבים.

לגבי מספר הניתוחים הקיסריים שאשה רשאית לעבור – הדבר אינו קבוע ותלוי בגורמים רבים, ביניהם – הרקמה הצלקתית של האשה הספציפית, כושר הריפוי הטבעי של הצלקת, מיומנות המנתח, ובעיקר – סייעתא דשמייא! ישם מקרים מיוחדים בהם יתאפשרו אף שישה ושבעה ניתוחים, אך הדבר נתון לשיקול דעת מאוד מורכב של המנתח על סמך הנתונים שפרושים לפניו. ובעיקר יש להרבות בתפילה.