סקרנות של סקרים

האמת היא שזה נורא מסקרן. אולי דווקא מעליב. לא פנו אלי, אף לא פעם אחת, בשאלות סקר סביב הימין החדש. מוזר, לא? וגם אין אף אחד מקרובי או מחברותי או מסביבתי הקרובה שזכה להשתתף במשאל כל כך הרבה סקרים. שיקוף גמור של דעת הקהל הדתי לאומי. ונאדה.

כי אם היו שואלים אותי, הייתי מבהירה שתבנית ההתנהגות המוכרת והנוחה של התקפלות והתרפסות ומחיקת האני והצרכים המגזריים שלי, היא כל כך נוחה לנו, ממש כמו כורסה בלויה שמתאימה למידותינו.  אנחנו נכנעים לתכתיבי הפוליאמוריה. לא עומדים על זהותנו. מבכירים את ההכלה  על עמדות היסוד שלנו.

הפאזל שהורכב לאחר עמל רב וישיבות מרכז אינספור, כלל מגוון צבעים של המרחב  הדתי לאומי – מיקס נפלא. והמשותף הוא – התורה. הנאמנות לארץ ישראל צומחת רק מתוך תורה. המחויבות לקידום ולתיחזוק המוסדות שלנו – הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, הישיבות התיכוניות והקטנות, והאולפנות, תצמח רק מתוך לב חם לתורה ומצוות. הפרחת הגרעינים התורניים לא תעמוד בראש מאוייו של מי שאיננו רואה את השליחות בקירובם של אחינו לאבינו שבשמים.

נפנוף בדגל ארץ ישראל ללא הרמת המבט אל-על, אל מי שאמר והיה העולם, הוא מעשה חלול. גם הליכוד חורט על דגלו את ארץ ישראל השלמה, ויש במפלגה זו לא מעט אנשים מאמינים ועובדי ה'. אבל כשנשות הכותל תרמנה קול, או תבוא קריאה למיסוד הגיור הרפורמי, או לתמיכה בפונדקאות לזוגות של להט"בים, או לנטילת סמכויות מהרבנות הראשית, או אז נמצא את עצמנו נבוכים, בדיוק כפי שהיינו לפני אך מעט חודשים.

מבולבלים, חסרי דרך ועמוד שדרה. נושאי דת ומדינה הם הליבה. תסתכלו על הראיון המפורסם עם הרב פרץ. זה מה שמעניין את העם. ופה צריכה להיות אמירה תורנית, ואת זה רבנים צריכים להוביל. ואין מתאים מהרב פרץ, איש חינוך ואמונה, לעמוד בראש.

התורה היא נר לרגלנו. לא תהיה מוחלפת. ההלכה היא שמורה את דרכנו. זו התשתית. את תמונת הרקע אי אפשר לטשטש בצבעי פסטל. את העקרונות שלנו , כעובדי ה', צריך להניף ביד רמה.

מפלגה שלי – הרימי ראש. זקפי סנטר. אל תאבדי את זהותך הדתית לאומית בתוך ים בלבולי הזהות של המציאות המודרנית. אחת את – ואין בילתך. נאמנה לתורת ישראל סבא עם האחיזה בדגלי עם ישראל וארץ ישראל.

ואני שואלת, למה אף סוקר לא חשב לנכון לשאול את דעתי? מסקרן, לא?