עבודת ה' וביקור חולים

משל למה הדבר דומה? אברהם אבינו מבקש מעפרון שימכור לו את מערת המכפלה, ועפרון מתעקש שזו תהיה מתנה. אברהם לוחץ. לבסוף עפרון מוותר וקובע מחיר של ארבע מאות שקל כסף, "ביני ובינך מה היא", ואברהם באמת ממהר לשלם. אבל הכתוב מדגיש שאברהם משלם "את הכסף אשר דיבר באוזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". רגע, זה הרבה מאוד. וכך קורה בסיפור של לבן ויעקב. יעקב מבקש שיהיה שכרו מינימלי: "לא תיתן לי מאומה… רק את הנקודים והטלואים". לבן נעתר בשמחה, והינה לבסוף מתברר שיעקב הופך לעשיר גדול מה'מאומה' הזה.

אבל אם נתבונן ונרחיק מבט, נראה שבסוף הרשימה הזו מחכות שתי מילים שמשנות את התמונה: "לטוב לך". לא מדובר בעבודת ה' של מילוי חובותינו כלפי ה' יתברך, מלך העולם. מדובר במתנה בעטיפות צלופן בוהקות, עבודת ה' שהיא למעננו ולטובתנו בעולם הזה ובעולם הבא. וכך אנחנו רואים בעינינו. למען ייטב לך. כי בטוב העולם נידון.

ה'הליכה בדרכיו' כוללת צבר של הנהגות טובות לכלל ולפרט שאפשר ללמוד מדרכיו של ה'. ריבונו של עולם מבקר את אברהם אבינו (בדמות המלאך רפאל) לרגל מעמד ברית המילה שלו. "מה הוא מבקר חולים, אף אתה בקר חולים". ביקור חולים הוא מצווה מעשית מאוד שפעמים רבות אינה נעשית בצורה מושלמת. המילה 'לבקר' פירושה לא רק לבוא לביקור ולשהות ליד מיטת חוליו כי אם גם לבדוק ולבחון מה חסר לו, במה אפשר לסייע לו ולמשפחתו.

אם כך, מובן שעדיף שהביקור יהיה ביקור פיזי, במקומו של החולה, ולא רק ביקור וירטואלי, אך דבר זה אינו אפשרי כל כך במציאות שכפתה עלינו מיס קורונה. אומנם היום ביקור החולים נעשה בעיקר כדי לגמול חסד עם החולה, לשמח אותו, להראות לו שאוהבים אותו ושחושבים עליו, ולכן חלק זה של המצווה בעידן הקורונה יכול להתקיים גם בטלפון או בזום.

עוד חלק של תפקיד הביקור, שגם בו הביקור הפיזי מרכזי הרבה יותר, הוא לראות את מצבו של החולה כדי להתפלל עליו מכל הלב, ואינה דומה ראייה לשמיעה. אם נראה את החולה במצבו הלא נעים, הלב יתמלא רחמים והתפילה לה' לרפואתו של החולה תבקע מעומק הלב ותקרע את השמיים. אם כך, נסכם, לביקור חולים יש שלוש צלעות: לעזור לחולה, לשמח את החולה ולהתפלל עליו.

ויהי רצון שתהיה רפואה שלמה לכל חולי עם ישראל. שהמלאך רפאל יהיה חסר מעש עת תפרוש מיס קורונה ממחוזותינו לצמיתות. אמן כן יהי רצון.