על גוזליו ירחף

אנחנו כעת כולנו שוהים בעונת מעבר. פיזית מורגשים רמות ההיסטמין המזנקות בגופינו, המביאות בכנפיהן דמעת ונזלת אלרגית ופריחות.

גם רגשית -אלו ימים של גאות ושפל, של אי בהירות, ימים של רצוא ושוב. מבחינת לוח השנה, זו תקופה של בין לבין- בין כסה לחג הסוכות, בין קיץ לחורף, בין רחמים לדין. ולחלקינו, המעברים קשים.

נשים בגיל המעבר סובלות מתסמינים מגוונים ובעוצמות משתנות בגלל שינויים הורמונליים וביולוגיים. הפרעות השינה, או בשפת הרפואה- אינסומניה, היא הקשה מכולם. הפרעות שינה פוגעות במצב רוח, בתפקוד היומיומי וגם בבריאות הכללית. הפרעה בשינה עלולה לגרום לדיכאון, והעייפות יכולה להקשות על היכולת להתרכז בעבודה. אישה עם הפרעות בשינה חשופה יותר לתאונות דרכים ותאונות עבודה. וכן יש עליה במחלות לב וכלי דם כשכמות השינה איננה מספקת. מחקרים רבים מראים שישנו קשר בין משך שינה קצר והפרעות נשימה בשינה.

אבל זה השלב נולדים הנכדים זה נפלא. הנכדים שלנו הם פשוט מושלמים. כמה דם ויזע נשפך עד שזכינו להפוך לסבא וסבתא.. צפינו בילדינו, בכל המעברים. תינוק גדל לילד קטן וחמוד, שבן לילה הופך לנער שובב ומתוק, והנער הופך לבחור חסון וחייכן, והבחור פתאום נהיה גבר צעיר שבונה את ביתו ומתחיל מעגל חדש. בכל המעברים האלו היינו שם עבורם..

הפסוק מספר לנו איך מתייחס הנשר לגוזליו, אותו נשר טורף יודע בביתו פנימה להתנהג ברכות אל צאצאיו.. הוא 'מעיר' את הגוזלים שבקן בעדינות, כאשר הוא מרחף מעליהם. ואיך הוא נוהג במעברים? וכאשר הוא מעביר אותם ממקום למקום, הוא אינו תופס אותם במקור שלו או בציפורניו, כי הם עלולים להינזק, אלא פורש את כנפיו הגדולות ומניח את הגוזלים עליהם. אז ,כשהם מחזיקים חזק בכנפיים ,הוא 'מטיס' אותם למקום החדש, בעדינות וברגישות.

וכך הקב"ה מתנהל עם עם ישראל, מעביר אותנו דור אחר דור בעדינות וברגישות, הרבה מעבר למה שמגיע לנו. חשוב שאנחנו נלמד ממידותיו של ריבונו של עולם. ננסה להתבונן על ילדינו ועל הסיבובים שהם עושים, מעמדה נפשית של ריחוף, מנקודת מבט של סבא וסבתא. האחריות איננה עלינו. אנחנו רק רואים כמה הם מקסימים. ובכלל, לו יכלנו להיוולד כבר סבא וסבתא- אז היה העולם מקום טוב יותר. כך נדמה לי.