על ההנקה

ד"ר חנה קטן

חז"ל הפליגו בחשיבות ההנקה, ואף התייחסו הלכתית באופן מיוחד למינקת, הן לקולא והן לחומרא [למשל איסור להינשא מחדש תוך שנתיים מלידה על מנת להניק את הילוד הרך ולטפח אותו, ומאידך הקלה בצומות]. אף בימינו מכירים הפוסקים בדרך כלל בחשיבות ההרחקה בין הלידות לצורך טיפוח ההנקה [בימי קדם הנשים היו 'מסולקות דמים' בין הלידות באופן טבעי].

אף הספרות הרפואית מציינת רבות את חשיבות ההנקה לבריאותו של התינוק ולהתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית. כן נודעת מעלת ההנקה בהגנה מסוימת שהיא נותנת לאשה המניקה מפני סרטני השד, השחלה והרחם. כל זה בנוסף לחשיבות של הקשר הגופני והנפשי הנרקם בין הילוד לבין אמו בזמן ההנקה.

כשמתייעצים אתי לגבי משך ההנקה המומלץ – אני בדרך כלל בוחנת כל מקרה לגופו. ישנן נשים מטופלות בילדים נוספים ובמשימות רבות מחוץ לבית, שהמשבצת הזאת של ההנקה מהווה עבורן עול נוסף, ואין הצדקה שעול זה ידחוק הצידה משימות חשובות אחרות. לאותן נשים אני נוהגת להמליץ על הנקה עד גיל חצי שנה, אך לא בהכרח על הנקה מלאה, בוודאי שלא על חשבון כוחותיה הדלים של האשה היולדת. מאידך – בבתים בהן האשה יכולה בנחת להניק הנקה מלאה לאורך זמן, עקב היותה עקרת בית או בגלל גמישות בשעות עבודתה או מפני שיש לה עזרה ותמיכה חיצוניים – בוודאי שאמליץ על הנקה ממושכת ומלאה, דבר שמביא ברכה לאשה גם במניעת כתמים בתקופת ההנקה, וגם מבחינת שאר התועלות שהוזכרו לעיל לאם ולעובר.

אך גם אשה שלא יעלה בידה להניק, אם בגלל בעיה רפואית שלה או של הילוד, ואם בגלל בעיה טכנית המקשה על ההנקה – אין לה כל סיבה להרגיש מועקה וחוסר סיפוק ותחושת כשלון; האימהות היא משימה שאינה מסתכמת בהנקה, ויש לפני האם עוד עשרות שנים לחיזוק הקשר החשוב והעמוק עם צאצאיה היקרים! אמא שמחבקת ברוגע את התינוק שיושב בחיקה ושותה בקבוק – מעניקה יותר חום ואהבה לתינוק מאם מתוחה שכל גופה משדר עומס ועייפות בעקבות נטל ההנקה, כשהזנת התינוק תלויה בה באופן בלעדי.

בזמן ההנקה פונות נשים רבות בשאלות לגבי תרופות שניטלות והשפעתן על הילוד היונק, וחשיפה לחומרים שונים ועוד. כדאי תמיד להתיעץ עם שירות טרטולוגי שמורכב ממערכות מידע מרכזיות ומנוהל על ידי רוקחים מומחים, שיכולים ביעילות לתת מענה לכל שאלה [תתפלאו לגלות כמה תרופות אכן מותרות לשימוש בתקופת ההריון וההנקה!].

תנאי הכרחי להנקה מוצלחת הוא שעות שינה רבות ככל האפשר [גם אם זה אומר שהתינוק ישתה מבקבוק בלילה]. חשוב מכל הגמ"חים והעזרות ליולדות בבישולים וכד' הוא 'גמ"ח שינה'; אוכל ניתן לרכוש, אבל לשינת האם המניקה אין כל תחליף! אמא שישנה היטב [וגם אבא!] מתפקדת יותר טוב בבית, ברוגע ובשמחה.

תופעה מודרנית וזוגית שכדאי להזכיר אותה היא היות שני ההורים ערים בזמן ההאכלה הלילית, כך שכל המשפחה חוגגת! זוהי תופעה חדשה שכמעט לא היתה ידועה בעבר – האב משתתף באופן פעיל בהאכלת התינוק בכך שהוא מכין שתיה לאשתו למשל, מחליף טיטול, מחזיק את התינוק וטופח על גבו אחרי ההנקה וכד']. לפעמים כדאי בכל זאת שהם יעבדו בתורנות, כדי שמישהו לפחות יספיק לישון…

הנקת תאומים מורכבת עוד יותר [מנסיון אישי – יש לי תאומות שהן כבר אמהות בעצמן ב"ה]: אני בדרך כלל ממליצה להניק את שתי התינוקות חליפות, פעם האחד ופעם השני, ולא את שניהם יחד. כך מצד אחד נשמרת הנקה מלאה אצל האם, ומאידך כל תאום מקבל את המינרלים והנוגדנים החיוניים לו מחלב האם ואת הקשר המיוחד שלו עם אמו כשהוא יונק לבדו; קשה לתאר הנקה רגועה, ותשומת לב מירבית לכל תינוק, כששניהם משתרעים על האם בכל הנקה והנקה! יתרון נוסף הוא האפשרות שגורם אחר [בעל / חברה / אמא / מטפלת / ילד גדול] יוכל לתת כתף ולסייע בהאכלת התינוק השני, כך שלא תהיה תלות מוחלטת באמא בהאכלת התאומים, והיא תוכל לאפשר לעצמה את המנוחה הנדרשת לה בלי יסורי מצפון.

והחשוב מכל לאמא הטריה הוא להודות לה' יום יום על המתנה הגדולה שנפלה בחלקה לחוות את חווית האמהות וההנקה מתוך שמחה וטוב לבב!