admin
אחד מהמקצועות שהיה שנוא עלי ביותר בלימודי הרפואה היה מקצוע הסטטיסיקה. מה לי ולנתונים היבשים האלו? אבל היה לי ברור שזה קורס בסיסי בין אם אהיה חוקרת בפועל ובין אם ארצה לדעת לקרוא מחקרים כקלינאית.
מדע הרפואה מתבסס על מחקרים סטטיסטיים ועל חישובים מספריים… אנחנו מנסים לכמת טיפול רפואי על ידי מספרים. כך , למשל, כולנו חשופים דרך המדיה העממית לחישובי מדד הקורונה- אחוז המאומתים, אחוז החולים הקשים מחקרים מצביעים על כך שמערכת הבריאות הישראלית הינה הששית בטיבה בעולם. תוחלת החיים בישראל לגברים- הוא במקום השני בעולם, ולנשים –במקום החמישי.. למספרים יש אמירה. למספרים יש כוח.,
כשאנחנו אומרים את המילה 'אחוז', אנחנו מתכוונים בעצם לחלק שנתפס, שאוחזים בו, מתוך קבוצה גדולה ולא תמיד הכוונה היא דווקא אחד למאה. זהו אחד מן הביטויים שהתורה משתמשת בהם לצורך הגדרות חישוביות שונות. בהלכות רפואה קיימים מקרים רבים שבהם יש צורך בעריכת חישובים כדי להגדיר את המצב ההלכתי. כך למשל חולה מסוכן שמציעים לו לעבור ניתוח שיתכן שירפא אותו, אבל מצד שני יתכן שימות בגללו מהר יותר מאשר היה מת בלי טיפול – רשאי לעבור את הניתוח המסוכן כאשר הסיכון והסיכוי שקולים, ואף אם קיימת נטייה מסוימת לכיוון הסיכון. יש שאף התירו לחולה מסוכן שחי 'חיי שעה', היינו שקרוב לוודאי שימות ממחלתו בתוך שנים עשר חודש, לעבור טיפול רפואי שעשוי להצילו גם אם רוב הסיכויים שימות ממנו תוך זמן קצר, כי לדעתם אין חוששים לחיי שעה במקום שהסיכון נלקח לטובת החולה; אולם גם לדעתם יכול החולה להתנגד לניתוח. החולה חייב להסכים לו רק אם רוב הסיכויים שהניתוח יצליח ובעקבותיו- יינצלו חייו.