ראש השנה

קרב יום המלכת המלך. בערוב השנה החולפת, אני יושבת וכותבת. הכתיבה היא חלק מהשתקפות הנפש.  היא מסדרת לי את המחשבות. והיא גם מתנה גדולה. הכתיבה היא בריאה. היא מאפשרת לי לבורא את עצמי מחדש.

ראש השנה, לפי המסורת, הוא מועד יצירת האדם. ויש הקבלה בין כתיבה לבין בריאה.

הכתיבה היא בעלת משמעות יוצרת. הכתיבה מורידה את המחשבה והדיבור למעשה. לכן דיבור מותר בשבת, אך כתיבה אסורה. הכתיבה יוצרת  משמעות. הכתיבה שלנו על ידי הקב"ה יוצרת אפוא קשר בינינו לבין הקב"ה, שהוא מעבר לדיבור ומחשבה.

אולם, ניתן להרחיב עוד, שכתיבתו של הקב"ה איננה רק מסר אלינו, אלא היא ממש כתיבה עלינו. אנחנו הדף והספר שעליו כותב הקב"ה. הכתיבה של הקב"ה שונה מכתיבה רגילה. היא כתיבה של יצירה, של בריאת עולם. לכן בראש השנה הכתיבה היא למעשה יצירת האדם מחדש על ידי הקב"ה.

לכן צריך להקפיד על כתיבת ספר התורה שתהיה כתיבה תמה, כי כתיבה זו היא לא רק העברת מסר אלא גם יצירה חדשה, יצירה אלוקית, היוצרת חיבור נפשי.

ריבונו של עולם כותב אותנו, ומעביר אותנו תהליך של יצירה מחדש, של מתן משמעות חדש לחיינו.

ראש השנה הוא יום בריאת העולם ואנחנו נבראים מחדש, יש לנו הזדמנות להיכתב מחדש.