admin
שלום לך, מכונית שלי
אני מתבוננת עליך- מאובק וזנוח. משום מה, אתה נראה לי כל כך מנוכר.
די טוב לי עם זה שקבלתי עצמאות. אל תיקח את זה קשה, אבל האמת היא שאני לא מתגעגעת
אני לא זקוקה לשרותיך כמעט, וגיליתי שכמו לכל דבר טוב, ישנם תחליפים לא פחות טובים.
למשל, הרגליים שלי.
התחלתי לגמוע מרחקים , בשבילי בישוב ,כשמולי לבלוב הפריחה,
וזאת למרות מחאותיהן הנזעמות של שתי ברכיי בימים הראשונים.
[היום, הן דווקא מאד מרוצות, אגב.]
הנוף הזה מתאים לי יותר מהאספלט הלוהט של כביש 1 העמוס והפגוש הצמוד אלי זנב אל ראש.
אהה- והכתפיים כל כך מודות על הפרידה ממך. שנים- הכבדת עליהם. פיזית, מנטלית, גם כלכלית.
למלא דלק, להתניע, לתקן פנצ'ר, להשתחל בין נחילי מכוניות צופרות, לחנות, לקבל דוחות.
שלום לך, מכונית שלי. ניפגש מידי פעם לקפה ומאפה. אבל הזוגיות בינינו הגיעה לסופה.