תתנו לו שם: על פגות ופגים

"תתנו לו שם",  מפציר בפניהם הפרופסור. "אבל עוד הדרך ארוכה עד הברית", משיב האיש ופניו נפולות. "אבל כך יוכלו להתפלל עליו" – מוסיף הפרופסור. הם מחליטים לקורא לו גדליה. זה הקטן יגדל ויתגדל שמו יתברך.

"פגות" מוגדרת כמצב של ולד שנולד לפני 37 שבועות הריון. בארץ כעשרה אחוז [!] מהיילודים נולדים פגים, דהיינו שכחמש עשרה אלף מתוך כ-150,000 תינוקות שנולדים בשנה יצאו לאוויר העולם הרבה לפני המועד. גורמי הסיכון ללידה מוקדמת הם רבים, ועדיין לא כולם ידועים: בחלק ניכר מהמקרים, אנחנו, הרופאים העוסקים בפריון, 'אשמים', כשבהתלהבות יתר, כדי להגביר את הסיכויים שהזוג המטופל יזכה להריון, אנו מתפתים לתת לאשה טיפול הורמונלי 'חזק', שעלול לגרום להריונות מרובי עוברים (כרבע מלידות של שלישיות הם פגים!). אך ישנם עוד הרבה סיבות שאינן תלויות בנו: זיהומים תוך רחמיים; מחלה אימהית קשה; רחם מַלפורמטיבי (קרי: עם מבנה לא תקין, כמו למשל רחם דו-קרני); אי-ספיקת צוואר הרחם על רקע הפסקות הריון בעבר; גיל אֵם נמוך, מתחת מגיל שמונה עשרה; ועוד.

אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה של פגים הוא קושי נשימתי, מפני שהריאות של העובר מגיעות לסיום התפתחותן רק לקראת סוף ההריון, 'סוף' שנקטע אצל הפג בעקבות הלידה המוקדמת. כאשר קיים חשש להתפתחות של לידה מוקדמת מקובל לעשות כל מאמץ כדי לנסות ולעכב את הלידה לפחות לארבעים ושמונה שעות, על מנת לאפשר מתן תרופות שיסייעו להבשלת ריאות העובר, כדי להעלות את סיכויי ההישרדות של הפג העתיד להיוולד. עם התפתחות הרפואה המודרנית גיל החיוּת (ההישרדות) של הפגים הולך ויורד, והיום פגים רבים שורדים אפילו כשהם נולדו בשבוע ה-25 להריון או במשקל של 500 גרם. מציאות זו מעמידה דילמות לא מעטות לפני הצוות הרפואי, היות ויחד עם אחוזי הישרדות גבוהים עולים הסיכונים לתחלואה קשה הקשורה לפגות, שכוללת הפרעות בראיה, בשמיעה, בנשימה, בהתפתחות הקוגנטיבית והמוטורית ועוד. לעיתים קרובות אי אפשר לצפות מראש מה תהיה רמת הפגיעה של היילוד עד שהוא מגיע לגיל הילדות, ורק אז מתבררים לעיתים הנזקים שנגרמו לו עקב הלידה המוקדמת. לעיתים קרובות הצוות הרפואי מתלבט בין נקיטת אמצעים 'הירואיים' להצלת העובר, לבין נקיטת גישה פאסיבית של 'שב ואל תעשה', תוך לקיחת סיכון שלא ישרוד.

חשוב להיערך לקראת לידת פג ולהתכונן לכך נפשית וארגונית, כמו הורדת כמות העבודה מחוץ לבית וגם בבית, התייעצות עם הורים שכבר חוו פגות, עם עובדות רווחה, ועם האחיות והרופאים המסורים של הפגייה; חשוב להתכונן למצב בו נדרשת תמיכה ועזרה מצד קרובים, שכנים, חברים. כל אלו עשויים להעצים את ההורים בכוחות חיוניים לתמיכה בפג בחודשיו הראשונים.

ברוך ה', ברוב המקרים מגיעים בסופו-של-יום לסוף הטוב. אין לתאר את הנחת של ההורים כשהם רואים מול עיניהם את ההתפתחות היומיומית של הפג הקטן, כשהוא גדל שלב אחרי שלב עד שהוא הופך להיות ככל תינוק אחר. זה הקטן גדול יהיה.