תנים בקיץ – והשבתי חיה רעה מן הארץ

לאחרונה, בדרכי הביתה ממבוא חורון, פגשתי בדרך הפתלתלה והחשוכה חזיר בר חביב שהדף אותי ואת רכבי יחדיו. זה היה מאוד לא נעים, ב"ה יצאתי מזה בשלום ובפגיעה קלה מאוד ברכב.

בכביש הזה ניתן לפגוש גם פרות, ומאידך גם זאבים, ותנים, וארנבות, ועוד חיות רבות. לדעתי תעשה טוב מועצת בנימין אם תבנה שם גשר אקולוגי.

בברכות שקראנו בפרשת בחוקותי הוזכר גם 'והִשְבתי חיה רעה מן הארץ'. לנו נראית ברכה זו רחוקה מהמציאות, אבל אנחנו שוכחים שפעם הסתובבו החיות הטורפות מסביב לאזורי מגורים, והיתקלות עם 'חיה רעה' הייתה מאוד מסוכנת. חיה טורפת רעבה הייתה מסוגלת ליזום התקפה על אדם בתוך יישוב ומחוצה לו, ולכן הברכה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ' בתנאים של פעם הייתה מאוד משמעותית.

בימינו ב"ה נדיר שחיה טורפת מסכנת בני אדם. אין כבר בארץ דובים ואריות, יש מעט נמרים במדבר יהודה שלא מסכנים כלל בני אדם, והזאבים והתנים גם הם לא מסוכנים. הסיכון העיקרי שלהם הוא בהעברת מחלת הכלבת לכלבים ולבעלי חיים אחרים שנמצאים בקשר עם בני אדם, ולכך הרשויות משתדלות לתת תשומת לב מתאימה.

חיית הטרף הנפוצה ביותר בארץ היא התן. התן הנפוץ בארץ הוא בגודל של כלב זאב בינוני ואפילו קטן יותר. הם חיים בקבוצות קטנות ופעילים ביום ובלילה. אולם ייאמר מראש שהתן לכשעצמו לא מסוכן כלל לבני אדם. הוא בדרך כלל אוכל נבילות וטורף בעלי חיים קטנים ממנו. רק כאשר הוא מאוד רעב תן תוקף עגלים וטליים צעירים וחלשים שאימם התרשלה בשמירה עליהם.

המקרים היחידים שתנים עלולים לתקוף בני אדם הם מקרים של תן חולה כלבת, או במקרה שאדם מתקרב לגורי התן שאז האם ולפעמים האב עלולים לתקוף אותו כהגנה על הצאצאים.

התנים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בדרך כלל כבעלי חיים שנמצאים באזורים חרבים. יש אומרים שהשם שלהם בעברית 'תן' נובע מהשורש תנ"ה שפירושו להשמיע קולות של אבל בזמן קבורת מת, כי אכן התנים משמיעים יללות ממושכות שנשמעות למרחוק. הם פעילים בעיקר משעות הערב המקודמות ועד שעות הבוקר המוקדמות, אבל אפשר לפגוש אותם לעיתים גם במהלך כל היום. הם לא נמנעים גם מלאכול פירות – ומכאן המשל הידוע של השועל והכרם (במקומות רבים התן מכונה שועל; כנראה שגם השועלים של שמשון היו תנים).

התנים הם דוגמה ומופת לנאמנות בזוגיות, להורות משותפת ולמשפחתיות. הם מתקשרים ביניהם בדרך כלל לכל החיים, משתקעים בטריטוריה מסוימת, ומגדלים יחד את צאצאיהם עד התבגרותם. לפעמים הם גם צדים ביחד.

בערב אחד קייצי לפני שנים רבות, פסעו בעלי ובני הבכור לתפילת ערבית בשביל שבשולי נוף איילון, ופגשו בדרכם בזה אחר זה תן, שועל, דורבן, נמייה, וקיפוד. כנראה שכל אחד מהם לחוד היה בעיצומו של חיפוש אחר אוכל ב'צפרדע' האשפה הקרובה. המסקנה שלי מסיפור זה הוא שכדאי לדאוג לכיסוי מקומות האשפה, אם לא רוצים לפגוש גן חיות שכזה בדרך…