admin
'הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים'… לכאורה, עשו צריך לומר "ויעקבני זה שלוש פעמים" (גם אחיזת העקב בלידה). יש קשר בין יעקב לבין פרשת עקב. והקו המחבר הוא העקב.
כף הרגל היא הפרק התחתון של הרגל. היא מתחילה בקצה האצבעות ומסתיימת בקרסול. כף הרגל בנויה מעצמות רבות וממפרקים שמחברים ביניהן, שהחשוב שבהם הוא מפרק הקרסול שמחבר בין כף הרגל לחלק התחתון של עצם השוק. מספרם הרב של העצמות והמפרקים בכף הרגל ואופן פעולתם המיוחד מאפשרים את התאמת תחתית כף הרגל לסוגים שונים של משטחים עליהם עומד והולך האדם, משטחים מישוריים וחלקים ומשופעים ומחוספסים ועוד. האמת היא שבחיים המודרניים חלק גדול מתנועות מפרקי כף הרגל אינו בא לידי ביטוי בחיי היומיום, בגלל השימוש בנעליים עם סוליות קשות יחסית, וחיים במקומות בהם רוב ככל השטחים סלולים או מרוצפים ונקיים ממכשולים.
תחתית כף הרגל אינה שטוחה אלא קשתית, כך שלמעשה אנו דורכים רק על חלק מכף הרגל. הקשתיות של כף הרגל בולמת את הזעזוע שנגרם בפגיעה שלה בקרקע כשהיא נושאת עליה את משקל הגוף ולפעמים גם משא נוסף, וכך הקשתיות גורמת לחלוקת המשקל והמאמץ בין עצמות כף הרגל. אצבעות כף הרגל מסייעות בהנעת הגוף קדימה בעת הליכה וריצה, ויש להן תפקיד חשוב בשמירה על שיווי המשקל של האדם בזמן עמידה, הליכה וריצה.
בהליכה ועוד יותר בריצה רוב משקל הגוף מוטל על החלק הקדמי של כף הרגל, בעוד שבעמידה רוב משקל הגוף מונח על העקב. העקב קשה יחסית מפני שעצמות העקב מכוסות בשכבת עור עבה וקשה, ולכן לחיצה עם העקב מפעילה לחץ גדול יחסית, שמשלב את הלחץ של שרירי הרגל עם משקל הגוף הלוחץ באיזור קטן וקשה יחסית. אדם 'דש בעקביו', דורך ומועך בכח עם העקב, חפץ שהוא מעוניין לרמוס אותו מפני שהוא חסר תועלת וערך בעיניו, וזוהי אם כן כוונת מדרש חז"ל 'והיה עקב תשמעון… ואהבך', ה' אוהב את מי שמקפיד גם על מצוות שיהודים אחרים מזלזלים בהם, ובאופן ציורי 'דשים אותן בעקביהם'.
עקֵב אָכִילֵס הוא ביטוי המתאר נקודת חולשה, לרוב אצל מי שחזק וחסין למראית עין. מקור הביטוי בסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית, לפיו כשאכילס היה עולל, הייתה נבואה שימות בגיל צעיר. כדי למנוע את מותו, אמו, טבלה אותו בנהר הסטיקס שאמור היה לחסנו, מכיוון שחששה שמא יהיה לוחם וימות בקרב. אולם מאחר שאמו החזיקה בעקבו, איבר זה לא נשטף במימיו של הנהר, וכך נעשה כל גופו של אכילס בלתי פגיע מלבד עקבו. במלחמת טרויה, אכילס מת כתוצאה מפגיעת חץ, אולי מורעל, שפגע בעקבו של אכילס. כך נהרג גיבור שנחשב בלתי מנוצח מפגיעה פשוטה בעקב. מבחינה אנטומית, ישנו אזור בעקב הנחשב פגיע, במקום בו קיים גיד המקשר בין שרירי השוק האחורית לקרסול, ועל כן נקרא "גיד אכילס".
בביטוי "עקב" רמזה התורה גם לנוכחותו של יעקב אבינו בעקידה. שמו של יעקב מורה על הליכתו בעקבות אבותיו אל כל המסרים של מעשה העקדה ואל השכר שבעקבותיו.
פורסם בגילוי דעת לפרשת עקב תשפ"ד